'כלי חרס מקבל טומאה רק מתוכו' - מה זה מלמד על כל אחד מאתנו?

הלימוד היומי:
פרשת שמיני | יום ג | כ"ד ניסן ה'תשפ"ה | פרק ט' פסוק כ"ד – פרק י פסוק י"א

מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?

יוסיף דעת
קטורת – רק עכשיו?

על הכתוב בפרשת השבוע (ויקרא ט, כג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וגו', כותב רש"י: 'למה נכנס משה עם אהרן, ללמדו על מעשה הקטורת'. והתמיהה היא: מדוע לימד את מעשה הקטורת רק עתה בראש חודש ניסן יום חנוכת המזבח, והרי במשך שבעת ימי המילואים עשו את כל העבודות והקרבנות, ומדוע לא לימדו כבר אז את מעשה הקטורת?!

חידוד בפרשה
בעלי חיים

היכן בפרשת השבוע אנו מוצאים את הדברים הבאים:
א. עוף שחלק מגופו דומה לאדם.
ב. שני בעלי-חיים הדומים זה לזה.
ג. בעל-חיים המתנהג בחסידות.
ד. בעל-חיים רגזן.

כמונח בקופסא
כעס וטעות
בפרשת השבוע נאמר (ויקרא י, טז) וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר. רש"י באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה, מביא פסוק זה וכותב על כך, שכיון שבא משה לכלל כעס - בא לכלל טעות. התדע היכן הם דברי רש"י אלו?

לומדים כותבים

מי קורא היטב?

באחד העלונים שלכם לאחרונה הופיע מכתב מבעל-קורא שהעיד שקריאתו בתורה עלתה באיכות מאז שהצטרף ללומדי ונבחני חורש"י. ברצוני לציין שיש מימרא מהרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע שבעל קורא טוב נחשב מי שגמר את כל הפרשה עם רש"י לפני שקורא בתורה, עכד"ק. וכמדומני יהיה תועלת להפיץ אימרה זו.

יהודה טלר

מה השתנה בקריאה?

קראתי את מכתבו של אותו בעל קורא, וממש הזדהיתי עם הנכתב. גם אני בעל קורא כבר ארבע שנים, אך תמיד הרגשתי כמו גר צדק הקורא דברים שאינם מובנים לו, ובוודאי שלא הייתי מחובר כלל אל מה שקראתי, עד שבאתם עם המפעל האדיר וזיכיתם אותי יחד עם אלפי ישראל ללמוד את הפרשה עם פירושו הקדוש המתוק והבהיר של רש"י הקדוש, ולהיבחן על כך מדי יום ומדי שבוע, ומני אז כל הקריאה שלי קיבלה טעם אחר, טעם של חיבור, טעם של הכנה, עד שאני מרגיש שכל בית הכנסת התחיל לחיות יחד אתי את הפרשה באמת, וכל הפסוקים מתנגנים להם בצורה אחרת של הבנה וחיות. אשריכם בעולם הזה וטוב לכם לעולם הבא.

א.ז. זינגר

מה מלבנים בכולל?

תודה רבה לכם על כל ההשקעה בענין 'תורה שבכתב', הן על חלק המבחנים והן על החלק של העלון השבועי שיש בו תוכן רב ורבים מתענגים בו. בכולל-האברכים שאני לומד בו יש אברכים שיושבים ולומדים את הפרשה בכל יום לפני או אחרי הסדר, ומעיינים ודנים ביחד על הפסוקים ועל המבחנים ועל הרעיונות שהובאו בעלון. בברכת 'חפץ ה' בידכם יצליח להגדיל תורה ולהאדירה'.

ב.ר.

שמות הזוכים בהגרלות פרשת פקודי
זוכים במבחן יומי תורה כארד ע"ס 200 ₪

★

זוכים במבחן שבועי תורה כארד ע"ס 500 ₪

הרב משה קטרי , אהבת תורה | בית שמש
הרב רפאל רוטמן , פרושים | בית שמש
הרב יוסף קעניג , ברסלב | צפת
הבה"ח ישראל מאיר בן פז , פוניבז' | בני ברק

★

זוכה במבחן על ההפטרה בסט נ"ך
הרב יוסף פישר , מעיין התורה | בית שמש

★

זוכה במבחן בגמרא בש"ס ובלכתך בדרך
הבה"ח אשר ציון ממו , בית אשר | ירושלים

★

זוכים בחידת יוסיף דעת בתורה כארד ע"ס 200 ₪
הבה"ח פנחס יהודה רוזנברג , ישיבת הרמה | ירושלים
הרב אברהם ויטן , כנסת ישראל | אלעד
הרב קלמן טייטלבוים , אהבת שלום נווה יעקב | ירושלים

★

זוכים בחידודי תורה בתורה כארד ע"ס 100 ₪
הרב ישראל אויערבאך , נחלת בני שמעון | ביתר עילית
הרב יחזקאל שרגא מרגליות , כולל ברסלב בני ברק | בני ברק
יניק וחכים מנחם מאיר ציוני , תהילת שלמה | חיפה

★

זוכים בכמונח בקופסא בתורה כארד ע"ס 150 ₪
הרב יהונתן דוד , אהבת תורה | נחם
הרב דוד ליכטנשטיין | ביתר עילית
הרב נתנאל קהלני , תורת שמואל | בני ברק

★

זוכים במכתבי תורה בתורה כארד ע"ס 150 ₪
הרב דוד פריזנד , בני שמעון | ביתר עילית

★

★

זוכים בחודש אדר בתורה כארד ע"ס 600 ₪
הרב שמעון הלל וולס , שומרי החומות | ירושלים
הרב ישראל קיבוביץ , מיר | ירושלים
הרב יהודה לופלינג , אמרי אמת | בני ברק
הבה"ח אלעזר אלג'ם , כתר תורה | אופקים

וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ (יא, לג). כלי חרס מיטמא אלא מאווירו (רש"י)

החרס לעצמו אין לו כל חשיבות עצמית, בהיותו רק עפר. כל חשיבותו היא רק בתוכו, שיש לו בית קיבול, לכן מקבל טומאה רק מתוכו – מקום חשיבותו. כך גם האדם שיסודו מעפר משול כחרס, כל חשיבותו היא רק הפנימיות שבתוכו!

(הרה"ק רבי מנחם מענדל מקוצק זי"ע)

לחיות זה לחם?
דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ (ויקרא יא, ב). זֹאת הַחַיָּה - לְשֹׁון חַיִּים, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל דְּבוּקִים בַּמָּקוֹם וּרְאוּיִין לִהְיוּת חַיִּים, לְפִיכָךְ הִבְדִּילָם מִן הַטּוּמְאָה וְגָזַר עֲלֵיהֶם מִצְוֹת, וּלְאוּמּוֹת הָעוֹלָם לֹא אָסַר כְּלוּם (רש"י)

דברי רש"י לוהטים כגחלי אש ומלהיבים לב כל מתבונן! רש"י מעניק לנו מבט חדש על כל המצוות והאיסורים שהבורא נתן לנו. היות ונשמותינו דבוקים בהקב"ה ראוי שאנחנו נחיה, חיים רוחניים! ומה הם החיים? - המצוות והאיסורים הם החיים עצמם!

השקפה בהירה זו שעלינו לנטוע עמוק בלבבנו, שהתורה והמצוות, הם חיינו ואורך ימינו, נוכל ללמוד גם מהסיפור המאלף שלפנינו.

סיפר הגה"צ רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל, מנהל רוחני דישיבת סלבודקה: באחת הפעמים כאשר הייתי עם מורי ורבי מרן הגאון רבי אברהם גרודזינסקי זצוק"ל בעיירת מרפא, פגשנו יהודי זקן אחד, ורבי אברהם כיבד את הזקן לצאת לפניו מהבניין. הזקן סירב ואמר: 'ומה בכך שאני זקן? למה אתה סבור שאני חשוב ממך? בגלל שאכלתי יותר לחם בימי חיי?...' השיב לו רבי אברהם: 'אדרבה, יהודי שאלו הם מושגי הבנתו, יהודי כמוך שמבין את מהות החיים, שמבין שחיים זה לא אכילת לחם וחמאה, אלא חיי תורה, הוא אכן זקן שראוי לכבד אותו ביותר!..'

טומאת נבילה

בעל חיים שמת ולא נשחט כהלכה, הרי גווייתו נבילה, ומלבד איסור אכילתה, הרי היא אב מאבות הטומאה. כזית מבשר הנבלה, מטמא במגע ובמשא, בטומאה עד הערב. אולם חמורה היא טומאת מגע מטומאת משא, כי הנוגע נטמא רק גופו ולא בגדיו, ואילו הנושא את הנבילה נטמאים גם בגדיו. אולם בשונה נבלת עוף טהור המטמאת באכילה גם בלי משא ומגע (כגון שתחבו חבירו בבית הבליעה), הרי נבלת בהמה טהורה אין דין טומאה באכילה בלי מגע ומשא, ואם תחב חבירו כזית נבלת בהמה לתוך בית הבליעה שלו, הרי הוא טהור לגמרי.

הנושא היומי בפרשה
קבלת הקרבנות באש משמים • מיתת נדב ואביהוא • איסור שתיית יין לכהנים ולמורי הוראה

היום נלמד על האש שיצא מלפני ה' ואכלה את הקרבנות מעל המזבח, ובני ישראל שיבחו לה' על כך. בהמשך נלמד על נדב ואביהוא שהקטירו בקדש הקדשים קטורת שלא הצטוו על כך, או שהיו שתויי יין, ושני חוטי אש נכנסו אל חוטמם והמיתו אותם. משה ציוה למישאל ואלצפן וציוה להם לפנות את המת, כדי שלא להפריע לשמחה הגדולה ביום חנוכת המשכן, ואהרן קיבל בדומיה את גזירת הבורא. משה ציוה לאהרן ובניו שלא להתאבל ביום זה בו נמשחו לכהונה, רק שאר ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. לאחר פרשה זו נאמרה הציווי לכהנים שלא לעבוד עבודה במקדש כשהם שתויי יין, וכן נאסר לחכם להורות הלכה כשהוא שתויי יין.

שיבחו ונפלו:
כשסיים אהרן את הקרבת הקרבנות, יצאה אש מלפני ה' ואכלה את העולה והחלבים שעל המזבח. כשראו העם את המחזה שיבחו לה', ונפלו על פניהם.

אש זרה:
ביום חנוכת המשכן נכנסו נדב ואביהוא אל קודש הקדשים, כאשר בידם מחתות עם קטורת ואש, והקריבו זאת כקטורת נדבה ללא שיצטוו על כך מאת ה'.

הוראה ושתייה:
לדעת רבי אליעזר: החטא של נדב ואביהוא היה בכך שעשו צעד זה על דעת עצמם, ובכך הורו הוראה בפני משה רבם. לדעת רבי ישמעאל: החטא היה בכך שנכנסו שתויי יין, וההוכחה לכך, שהרי אחרי מיתתם הזהיר ה' ששתויי יין לא יכנסו למקדש.

חוטי אש:
נוכח כן, יצאה אש מלפני ה', וכמו שני חוטי אש נכנסו אל חוטמם ושרפה את נשמתם, כך שהם מתו אבל גופם נשאר שלם יחד עם בגדיהם.

בקרובי אקדש:
פנה משה ואמר לאהרן: ידעתי זה מכבר שבחנוכת המשכן ימות איש חשוב הקרוב אל ה', והמשכן יתקדש על ידי אחד הבחירים, כפי שה' אמר לי "בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד", דהיינו שכשרואים ישראל שהקב"ה מעניש אפילו את הצדיקים, שמו מתעלה ומתקלס. אולם חשבתי שהדבר יתקיים בי או בך, ועכשיו אני רואה שבניך גדולים ממני וממך.

וידום:
אהרן שתק ונאלם דום ולא אמר דבר על מיתת בניו. ובשכר שתיקה זו זכה ונאמרה לו לבד פרשת שתויי יין.

מת מלפני כלה:
כמו במקרה של פטירת אדם באמצע חתונה ח"ו, שמפנים את המת מלפני הכלה כדי שלא להפריע לשמחה, כך פנה משה אל מישאל ואלצפן בני עוזיאל (עוזיאל - אחי עמרם, ודודו של אהרן), ואמר להם: קחו את קרוביכם המתים, נדב ואביהוא, עם בגדיהם, והוציאו אותם מחוץ למחנה. הם אכן שמעו בקולו ועשו כך.

אל תתאבלו:
לאחר מכן פנה משה אל אהרן, ואל בניו אלעזר ואיתמר, ואמר להם:

'למרות שהייתם צריכים כעת לקרוע בגדים ולגדל שער כדרך האבלים האסורים בתספורת, בכל זאת אל תעשו כך, וגם לא תצאו מפתח אוהל מועד, והסיבה: כי היום משחו אתכם בשמן משחת קודש, ואין להפריע היום לשמחתו של מקום. אם תשמעו בקולי - לא תמותו ולא יקצוף ה' על כל העדה, ומכלל לאו - אתה שומע הן'. 'אולם שאר בני ישראל הם יבכו את השריפה אשר שרף ה', כי מוטל על הכל להתאבל על צרתן של תלמידי חכמים'.

יין המשכר:
אחר מיתת בני אהרן דיבר ה' לאהרן: אתה ובניך, במשך כל הדורות, אסורים לשתות יין באופן המביא לידי שִׁכְרוּת, טרם כניסתכם לעבוד עבודה באהל מועד או על המזבח החיצון.

אם תיזהרו בכך - אזי לא תמותו ועבודתם תהיה כשרה וקדושה. ומכלל לאו אתה שומע הן, שאם תעבדו עבודה לאחר שתיית יין המשכר – תמותו, והעבודה תהיה פסולה ומחוללת.

הוראה בשכרות:
כך גם חל איסור לשיכור להורות הוראה, אולם חכם שהורה כשהוא שיכור אינו חייב מיתה.

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן

נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים.

קובץ מצורף

_שמיני.pdf

_פסח_זה_עכשיו.jpg