אם עובר על האדם יום בו לא היטיב ולא גמל חסד ליהודי, אין זה נחשב שהוא חי באותו יום

הלימוד היומי:
פר׳ תרומה | יום ו' | ז' אדר א' התשפ"ד | פרק כ"ז פסוק א' – פסוק ח'

זכות התורה ולומדיה מוקדשים לטובת נשמת
הרבני הנגיד הנכבד הרה"ח ר' אריה (לייבל)
בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל

החזון איש: סגולה ליראת שמים!
"אמר לי תלמיד חכם אחד ממשפחתו של מרן ה"חזון איש" זצוק"ל, שמרן החזון איש אמר, שיש ללמוד כל יום חומש עם פירוש רש"י, שזה מסוגל לאמונה". (ארחות רבנו, לבעל ה"קהלות יעקב", כ"ג עמ' קי"ז אות כח)

חדש! אזור אישי במערכת 'נדרים'
אחרי השקעה רבתי ועמל רב שמחים אנו לבשר לקהל המוני הלומדים והנבחנים, על הפעלת מערכת 'תיבה אישית' במסופי נדרים פלוס בכל אתר ואתר, שם יוכל כל משתמש רשום במפעל העולמי תורה שבכתב, להיכנס לתיבה האישית באמצעות הזדהות במספר הזהות וקוד אישי.
בתיבה האישית ממתינים לכל אחד ארכיון הציונים המלא של כל הסיכומים היומיים והמבחנים השבועיים, מענה אישי לשאלות ופניות למערכת המשרד, רשימת זוכים, פניה למערכת ועוד.
שיפור משמעותי זה, מצטרף לשרשרת השיפורים והחידושים המתבצעים בכל עת לרווחתם של רבבות אלפי לומדי ונבחני תורה שבכתב לשם ולתפארת בכל רחבי תבל. בימים אלו אנו ממשיכים לעמול על עוד שלל פיתוחים ושיפורים לתועלת הציבור, ואנו מבקשים מכל אחד ואחד אשר בידו רעיונות, הצעות ובקשות לייעול ולזיכוי הרבים – לפנות אלינו באמצעות 'הודעה למערכת' בנדרים פלוס או בקו קול התורה, ונשתדל בס"ד לתת מענה במידת האפשר.

בני תורה – פרויקט מיוחד לילדי תשב"ר
אנו נערכים בס"ד לקראת הפעלת פרויקט מיוחד ורחב היקף לעידוד הלימוד והמבחנים בקרב ילדי תשב"ר בחודשים הקרובים, עם מערכת מותאמת וייעודית עבורם, עם תוכן עשיר ומרתק במגוון סגנונות ורמות גיל.
עם בניית מערך הפרויקט ותכניה, אנו קוראים בקריאה של חיבה לכל מי שיש ברעיונו הצעות או בקשות, רעיונות לביצוע או חומר ייעודי מותאם – לפנות אלינו בהקדם על מנת לזכות את הרבים ולהפיץ את אור התורה בקרב ילדי תשב"ר אשר על תורתם העולם עומד.
את הפניות ניתן להעביר אלינו באמצעות מערכת נדרים פלוס או הודעה למערכת בקו קול התורה.

שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים (כה, לג)
 המנורה רומזת לאור התורה, לפיכך ציירו עליה שקדים, כשם שהשקדים תחילתם מר וסופם מתוק, כך העוסק בתורה תחילתו מר וסופו מתוק
(שער בת רבים)

לחיות את היום
וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו (שמות כה, כ)

החסיד המפורסם רבי משה מידנר זצ"ל הלך פעם ברגליו אל מחוז חפצו. לפתע עצרה לידו עגלה ובה ישב איש כפרי שביקש ממנו לעלות על עגלתו, כדי שלא יצטרך לילך רגלי. אך מסיבה כלשהי רצה רבי משה ללכת רגלי ולא לנסוע בעגלה, הוא הודה לאיש מקרב לבו על הצעתו וסירב להצטרף אליו.
אולם הלה לא הרפה ממנו והפציר בו מאד שיעלה על עגלתו. כשראה רבי משה שהאיש מתחנן בפניו עד מאד והדבר נוגע לו בנפשו, הסכים למלאות אחר בקשתו ועלה על עגלתו.
אחרי שהתיישב בעגלה שאל רבי משה את האיש: אולי אפשר לדעת מדוע זה הפצרת בי כל כך לעלות אל העגלה?
השיב לו הלה בתמימות: שמעתי מפה קדשו של הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע, שכאשר עובר על האדם יום אחד שבו לא היטיב ולא גמל חסד ליהודי, אין זה נחשב שחי באותו יום. היום עדיין לא גמלתי חסד עם איש והלא חפץ אני בחיים, לפיכך הפצרתי בך שתעלה על עגלתי כדי לגמול עמך חסד!

הנושא היומי בפרשה
מזבח הנחושת וכליו

מזבח הנחושת – מזבח אדמה
בהר סיני הראה ה' למשה את מראה מזבח-החיצון שעשוי היה ארבע לוחות עצי שיטים, מצופים נחושת, לכפר על עזות מצח נחושה. בתוך לוחות העץ היו ממלאים עפר מהאדמה כל פעם שהיו חונים עם המשכן. קרנות המזבח בארבע פינותיו, היו חלק בלתי נפרד מלוחות המזבח.

גובה מזבח ואורך הכבש
רוחב המזבח היה חמש אמות על חמש אמות, אולם נחלקו תנאים לגבי גובה המזבח, לדעת רבי יהודה - היה גובה המזבח רק 3 אמות, ובהתאם לכך היה אורך הכבשׁ 10 אמות בלבד. לדעת רבי נחמיה - גובה המזבח היה 10 אמות יחד עם הקרנות [כפליים מרוחבו, כשם שמזבח הפנימי היה גובה כפול מרוחבו], ובהתאם לכך היה הכבשׁ ארוך מאד, והגיע עד אמה סמוך לקלעי החצר. (ומה שנאמר בפסוק שלש אמות קומתו הכוונה לאחר הסובב).
הכבשׁ היה מובדל מהמזבח כמלא חוט השערה.

המכבר והכרכוב
שני 'כרכוב'' היו למזבח, אחד - למעלה בגג המזבח סביב לו, בין קרן לקרן, ועוד אמה לצד פנים, ובמקום זה הלכו הכהנים, השני - נעשה לנוי בכותל המזבח, כדלהלן.
לפי הדעה שהמזבח היה גבוה 10 אמות עם הקרנות, היתה החלוקה כך: 5 אמות התחתונות היו חלקות לגמרי \\ באמה השישית - היה ה'מכבר', והיא רשת נקובה של נחושת ברוחב אמה, שהלבישו סביב למזבח, במקום המכבר היו ארבע טבעות נחושת בהם הוכנסו 2 בדי עצים שיטים מצופים נחושת לשאת המזבח. המכבר סימן את מיקום חצי גובהו של המזבח, להבדיל בין דמים הנזרקים למעלה ודמים הנזרקים למטה [בבית המקדש עשו במקומו חוט הסיקרא]. \\ באמה השביעית – היה ה'כרכוב', והוא חריץ ברוחב אמה סביב המזבח לשם נוי \\ האמה השמינית והתשיעית היו חלקות, והאמה העשירית היתה של הקרנות.

כלי המזבח
גם כלי המזבח נעשו מנחושת, הלא הם: 'סירותיו' – קדירות לקבל את הדשן המסולק מהמזבח, 'יעיו' – מגרפות לגריפת הדשן, 'מזלגותיו' – לנעוץ בבשר ולהפכו על הגחלים, 'מחתותיו' – ליטול גחלים מהמזבח עבור הקטורת, 'מזרקותיו' – כלים לקבלת הדם.

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
 להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן