חידה מרתקת⏪ האלף הזעירא של ויקרא

הלימוד היומי:
פר׳ ויקרא | יום ג | ט' אדר ב' ה'תשפ"ד | פרק ב' פסוק ז' – פסוק ט"ז

זכות התורה ולומדיה מוקדשים לטובת נשמת
הרבני הנגיד הנכבד הרה"ח ר' אריה (לייבל)
בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל

יוסיף דעת
ויקרא בחומש שמות
הפרשה פותחת בפסוק (ויקרא א, א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו, הקריאה והדיבור היו כאשר משה הקים את המשכן, ידועים דברי בעל הטורים הכותב: 'אל"ף דויקרא זעירא, שמשה היה גדול ועניו לא רצה לכתוב אלא "ויקר" לשון מקרה כאילו לא דבר הקדוש ברוך הוא עמו אלא בחלום', עכ"ל. השאלה הנשאלת: הרי אין זו הפעם הראשונה שכתוב 'ויקרא', שכן כבר בחומש שמות, בפרשת יתרו (יט, ג) כתוב 'ויקרא אליו ה' מן ההר, וכן שם (פסוק כ) ויקרא ה' אל משה אל ראש ההר, ועוד שם (כד טז) ויקרא אל משה. ואם כן למה שם לא כתוב אות אל"ף קטנה, רק כאן בחומש ויקרא?

חידה על הפרשה
יום הכיפורים
היכן מוזכר "יום הכיפורים" בפרשת השבוע, בחומש ורש"י?

★
זוכים במבחן שבועי ע"ס 500 ₪
הבה"ח משה אריה גרינפלד | ירושלים
הבה"ח חיים יצחק זלושינסקי, חברון | בני ברק

★
זוכים במבחן שבועי ע"ס 600 ₪
הבה"ח יעקב וסרמן, משכן שלמה | ירושלים

להאיר את אור האמונה

רוב עוז ושלום קדם ראשי ומנהל 'תורה שבכתב' לעידוד לימוד חומש ורש"י.

ברוך ה' אני זוכה בשנים האחרונות לעסוק בפעילות קירוב במסגרת אחד מארגוני הקירוב לתורה. אחת בשבוע אני זוכה ללמוד שיעור קבוע בחברותא עם יהודי שלדאבון הלב נולד בסביבה רחוקה מתורה ואמונה, אך הפעילים המסורים שלנו הבעירו בלבו מעט את הניצוץ היהודי, וב"ה משבוע לשבוע הוא הולך ומתחזק ביהדות.

ההוראה שקיבלנו ממורי דרכנו היא, לעסוק עם חברותות אלו אך ורק בלימוד התורה, ולא להיכנס לשאלות של אמונה וכדו', יען כי לא כל אחד ראוי לכך. 'החברותא' שלי, אחרי כל שיעור מנסה לפתח את השיחה לשאלות שונות באמונה, ואני נאלץ לקטוע את השיחה בחוסר נעימות על כך שיש גדולים ממני שיענו לו.

לפני כחודשיים ראיתי בעלון שלכם כמה מבואות בשם גדולי וצדיקי הדורות על כך שלימוד חומש ורש"י מסוגל להביא לידי אמונה ולהרחיק הרהורי כפירה, לאור זאת התחלתי בכל שבוע אחרי שיעור הגמרא ללמוד עמו גם חומש עם פירוש רש"י, וראו זה פלא! מאז הוא פסק מלשאול אותי שאלות באמונה, והוא אף הודה לי שכמעט כל השאלות אינן מציקות לו יותר.

צאו וראו כמה גדולים דברי חכמים וצדיקים, אשר דבריהם חיים וקיימים בכל דור ודור!

בהתרגשות ובתודה מוקירכם,
יעקב ישראל ל. רכסים

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' (א, ב) כי יקריב 'מכם' כלומר שיקריב מעצמו, וישעבד את חושיו וכוחותיו, לפני ה'. (ספורנו, בעל התניא)

המונית של יום חמישי אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם (ויקרא א, ב) מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל, שהכל היה שלו, אף אתם לא תקריבו מן הגזל (רש"י)

לצד תפקידו הרם כראש ישיבת המקובלים 'בית א"ל' בירושלים, היה הגאון הצדיק המקובל חכם עובדיה הדאיה זצ"ל, בעל שו"ת ישכיל עבדי, משמש גם כדיין בבית הדין בירושלים, במסגרת זו זכאי היה לקבל מקופת בית הדין עלות של נסיעה במונית בכל יום מביתו אל בית הדין, וחזור לביתו. בתוך המשכורת החודשית שקיבל מבית הדין, היה מקבל בסוף החודש תוספת גם עבור הנסיעות במונית.

בכל יום ויום היה נוסע במונית הלוך ושוב, אולם מדי שבוע ביום חמישי היה נוהג לעשות את הדרך חזור מבית הדין לביתו, בהליכה רגלית ולא בנסיעה, משום שביקש לסדר אז כמה עניינים בדרכו לביתו. כך שבכל חודש, היו ארבע פעמים, ארבעת הנסיעות חזור בימי החמישי, שלא נסע במונית אלא הלך ברגל.

מרוב זהירותו המופלגת ודקדוקו בכשרות הממון, בכל חודש שעה שהמשכורת נכנסה לחשבון הבנק שלו, היה מוציא מתוך המשכורת את העלות של נסיעה במונית, כפול ארבעה ימים, והחזיר לקופת בית הדין את סכום הכסף כהחזר על שימוש במונית, כשהוא מנמק: 'במשך ארבעה ימים לא השתמשתי במונית, אין לי רשות להחזיק את הכסף הזה אצלי שלא כדין!

היותרת על הכבד

אמצע חלל בטן הבהמה יש קרום דק לבן, המשמש כוילון ומסך המבדיל בין איברי הנשימה לאיברי העיכול, הקרום הזה מחובר אל דפנות הבטן באמצעות רצועת בשר המקיפה אותו סביב והיא נקראת "דופן המסך", רצועת בשר זו היא נקראת בתורה 'יותרת הכבד' לפי שהוא דבוק מעט אל הכבד.

הנושא היומי בפרשה עשיית המעיל; הכתונת, המגבעות; המכנסיים; האבנט; והציץ

מנחת מרחשת:
האומר 'הרי עלי מנחת מרחשת' מביא עשרון סולת חיטים, ועושה בו את כל העבודות שנעשו במנחת מחבת, אך במקום לטגן את הסולת והשמן במחבת הוא מטגנם במרחשת שהוא כלי עמוק, ומחמת ריבוי השמן אין השמן מתכלה, והבצק המטוגן אינו נהיה פריך, אלא רך ומתנענע אל כדבר זז ורוחש.

גם ממנחת מרחשת קומץ הכהן מלא קומצו לאחר שהוא פירר אותו לפתיתים, ומקריבו את הקומץ על המזבח, והשאר נאכל לכהנים ודינו כקדשי קדשים.

הגשה:
בכל המנחות יש מצוה נוספת של 'הגשה', זאת אומרת שהבעלים נותן את המנחה לכהן והכהן מגיש ומקרב את הכלי עם המנחה אל קרן דומית מערבית.

שאור ודבש:
חל איסור להביא קרבן מבצק של חמץ ושאור, יוצא מן הכלל הוא 'קרבן שתי הלחם' של חג השבועות, שיש להקריבו חמץ.

כמו כן אין להקריב שום מתיקות של פרי, הקרוי 'דבש'. יוצא מן הכלל הוא ה'ביכורים' שמביאים משבעת המינים, בהם יש גם מתיקות פרי כגון בתאנים ותמרים.

במלח תמלח:
חובה למלוח במלח את כל קרבנות המנחה טרם הקטרתם על המזבח, וכן את איברי כל הקרבנות מהבהמה והעוף יש למלוח לפני ההקרבה, יען כי בששת ימי בראשית כאשר חלק מהמים עלו השמימה, כרת ה' ברית עם המים שנשארו בארץ, שיקריבו מהם מים לניסוך המים וכן את המלח היוצא מהמים יקריבו על המזבח.

מנחת העומר:
חובה להקריב קרבן 'מנחת העומר' בחג הפסח, בתקופת האביב – שעת בישול התבואה. קרבן זה מקריבים מקמח של שְׂעוֹרִים. כדי לייצר את הקמח יש לקחת השעורה כשהיא לחה ומלאה, לקלות ולייבש אותה על האש, (כי אם תישאר לחה לא יהיה אפשר לטחון אותה), לאחר מכן יש לטחון ולגרוס את השעורה ולהפוך אותה לקמח גס וגרוס.

על קמח זה יש ליצוק שמן ולהניח לבונה, והכהן צריך לקמוץ מהקמח והשמן ולהקטיר את הקומץ על המזבח, מלבד מה שמקטיר את הלבונה.

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן

נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים.

קובץ מצורף

_ג_ויקרא___תורה_שבכתב.pdf