האם יש איסור 'לא תרדה בפרך' בגבאי בית הכנסת?

:הלימוד היומי
פר׳ בהר | יום ב | י"ב אייר ה'תשפ"ד | פרק כ"ה פסוק י"ד – פסוק י"ח

הניוזלטר היומי והפצת התורה לרבבות אלפי ישראל
מוקדשים לזכות הר"ר יעקב משה בן בלימא הי”ו
להצלחה בכל העניינים 

מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?

האם יש איסור 'לא תרדה בפרך' בגבאי בית הכנסת?

בפרשת השבוע אנו לומדים את מצות (ויקרא כה, מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. והנה בהרבה בתי כנסיות ובתי מדרשות נהוג לתלות מודעת בקשה מהלומדים להחזיר את הספרים למקומם בארון הספרים, בצירוף אזהרה שמי שאינו עושה כך עובר על איסור לאו מן התורה 'לא תרדה בו בפרך', כשהוא גורם לגבאי בית הכנסת לעבוד קשה ולאסוף את ספרי הלומדים.

הגבאי אינו עבד עברי

בשנת תשי"ז כשפרסמו המעוררים מודעה כזו, יצא הגאון רבי בן ציון רחלזון זצ"ל, מרבני חיפה, ומתלמידי החפץ-חיים, נגד פרסום מודעה זו, וטען שהלאו של 'לא תרדה בו בפרך' נאמר רק בעבד עברי, כפי שדרשו בספרא 'בו – ולא בן חורין' (והובא במגן אברהם סימן קסט, א), ובימינו אין דין עבדי עברי.

בדבריו הוא מתייחס לדברי רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג אות ס) הכותב שכל אדם המכריח את חבירו לעשות לו מלאכה נגד רצונו עובר באיסור לא תרדה בו בפרך, וכותב הרב רחלזון שרבינו-יונה מתכוון רק ממידת חסידות ולא מעיקר הדין.

איסור דאורייתא 

לעומת זאת, הגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל ענה לו במכתב (נדפס בספר ארחות חיים להרא"ש, מהדורת תשי"ז, בסופו, מדור עיונים), שבוודאי יש גם בימינו אצל כל אדם איסור דאורייתא של 'לא תרדה בו בפרך', ודברי רבינו יונה הם מדינא ולא ממידת חסידות.

ראוי להיזהר היום 

ואילו בנו, הגאון רבי יחיאל אברהם זילבר זצ"ל, בספרו בירור הלכה (או"ח ח"ב סימן קנו) מאריך בעניין זה, ומביא מה שכתב בספר החינוך (מצוה שמ"ו) לגבי איסור לא תרדה בו בפרך: "ואע"פ שאינה נוהגת בזמן הזה, לפי שאין קנין עבד עברי נוהג, מ"מ ראוי לו לאדם להזהר בענין זו המצוה גם היום, בהיות עניים בני ביתו ולהזהר בה הרבה". .

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ (כה, יז)

אל תרמה את חברך שיחשוב עליך שאתה ירא שמים ובמדרגת 'ויראת מאליך', בעוד שאינך כך.

(תפארת שלמה)

וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל (כה, כ) 

אחד מעניי ירושלים הגיע אל הגאון רבי מאיר אוירבך זצ"ל, בעל אמרי בינה, ואמר: 'רבי, יש לי להקשות קושיא גדולה'. כשקיבל רשות לשאול, פתח האיש: הקושיא שלי היא - 'וכי תאמרו מה נאכל?...' רבי מאיר נהנה מהברקה והעניק לו סכום נכבד. כעבור שבוע הופיע האיש שוב ואמר: 'רבי, שאלה חמורה בפי – וכי תאמרו מה נאכל?...'. ענה לו רבי מאיר: הרי כבר תירצתי לך את הקושיא לפני שבוע, השיב העני: 'עיינתי שוב בתירוצו של הרב, לעסתי אותו היטב ואני מוכרח לומר כי לצערי הרב הקושיא עדיין במקומה עומדת!...

ספיחין

פירות הארץ שגדלו בשביעית מאליהם, שלא על ידי חרישה וזריעה, אלא על ידי זרעים שנשרו בשעת הקציר בשנה שעברה, נקראים בשם 'ספיחין' (מלשון נספח, שנטפלו ונספחו מהיבול של שנה שעברה). מן התורה גידולים אלו מותרים באכילה, אלא שהבעלים מוזהרים שלא לקצור כל הפירות לעצמם. חכמים אסרו לאכול ספיחין, משום עוברי עבירה שזרעו בסתר את שדותיהם בשמיטה ואמרו שהספיחין צמחו מאליהם. אולם בגידולים שאין חשש שאדם יזרע בשביעית, כגון פירות האילן, אין איסור ספיחין.

הנושא היומי בפרשה:
איסור אונאה במכירת קרקעות ואיסור אונאת דברים • גלות בעוון שמיטה

העדפת קנייה:
העומד למכור דבר-מה עליו להעדיף למכור דווקא ליהודי ולא לגוי, כך גם העומד לרכוש דבר-מה עליו להעדיף לקנות דווקא מיהודי ולא מגוי.

איסור אונאה:
מאחר והמוכר שדה-אחוזה לחברו עומדת השדה לחזור לבעלים בשנת היובל, על כן יש למוכר ולקונה לקחת עובדה זו בחשבון בשעת קביעת מחיר הקרקע הנמכר. כלומר, אם נותרו שנים מרובות עד היובל – ניתן למכור את הקרקע ביוקר, ואם ימכור בזול, הרי זו אונאה למוכר. ולהיפך, אם נותרו שנים מועטות עד היובל – יש למכור את הקרקע דווקא בזול, ואם ימכור ביוקר, הרי זו אונאה ללוקח.

אונאת דברים:
באיסור 'ולא תונו איש את עמיתו' מוזהרים על איסור אונאת דברים, שלא להקניט איש את רעהו בדיבורים, ולא לתת לחברו עצה שאינה הוגנת, ואל יתחמק לומר שכוונתו היתה לטובה בעצה זו, לכך נאמר 'ויראת לאלקיך' אשר הוא יודע מחשבותיך.

גאולת שדה אחוזה:
המוכר לחברו 'שדה אחוזה' אינו יכול לחזור ולקנות ['לגאול'] את השדה מהלוקח רק כעבור שתי שנים תמימות ומלאות. אפילו אם בשנים אלו צמחו שלש תבואות, עליו להמתין עד סיום השנתיים. אך במקרה והיו אלו שנים שדופות אין השנים מצטרפות לחשבון השנתיים.

גלות:
התורה מזהירה לעשות ולשמור את מצוות השמיטה, ובכך יזכו לשבת על הארץ לבטח, אבל אם לא ישמרו את השמיטה יגלו מארצם. ושבעים שנות גלות בבל היו נגד שבעים שמיטות שבנ"י לא שמרו.

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
 להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן