סדר המסעות ודגלי ישראל במדבר

הלימוד היומי:
פר׳ במדבר | יום ג | כ"ז אייר ה'תשפ"ד | פרק ב' פסוק א' -פסוק ל"ד

הניוזלטר היומי והפצת התורה לרבבות אלפי ישראל מוקדשים
לרפואת הבחור יהודה לייב בן כרמית הי"ו
לרפו"ש בתושח"י

מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?

יוסיף דעת
הלוא כולם בניו של משה?

על הפסוק בפרשה (ג, א) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, כותב רש"י, ואינו מזכיר אלא בני אהרן. ונקראו תולדות משה, לפי שלמדן תורה, מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו, ע"כ.

והשאלה הנשאלת: הרי משה רבינו לימד תורה לכל ישראל, ולא רק לבני אהרן, ומדוע רק על בני אהרן נאמר שהם נקראים תולדות משה, ולא נאמר כך על כל שאר היהודים?

חידה על הפרשה
מגילת אסתר

היכן מוזכרים בפרשת במדבר, בחומש ו/או ברש"י, מושגים ממגילת אסתר?

★
זוכים במבחן שבועי ע"ס 500 ₪
הבה"ח נחמן רוזנפלד, ברסלב | בית שמש
הרב יעקב גולדשמיד, עטרת יהודה | בני ברק

★
זוכה במבחן שבועי ע"ס 600 ₪
יניק וחכים חיים גינצברג, קרית הרצוג | בני ברק

★
זוכים במדור חידודי תורה
הרב ליאור ברזילי | אופקים | כרטיספר ע"ס 200 ₪
הרב יהונתן לדרר, אהבת שלום | תל ציון | כרטיספר ע"ס 100 ₪

כך זוכרים מספרים!

לכבוד מערכת העלון החשוב 'תורה שבכתב' שעל ידי המפעל העולמי לעידוד לימוד וידיעת חומש ורש"י.

לקראת פרשת במדבר, ברצוני לשתף עם הקוראים דבר נפלא אשר קניתי בימי בחרותי. כידוע בפרשת במדבר (וכן בעוד פרשיות בתורה) מפרטת התורה את מספר בני ישראל לשבטיהם בפירוט ובהרבה, כמה אנשים היו בכל שבט, וכמה היו יחד בכל דגל בו חנו שלשה שבטים יחד.

המשגיח אצלנו בישיבה, שיחי' לאורך ימים ושנים טובות, ניגש אלי בבחרותי ושאל אותי אם אני יכול לגיד בעל פה כמה אנשים היו בכל שבט ובכל דגל? עניתי לו שאין סיכוי שאזכור. השיב לי המשגיח: למה לא? אתה יכול לבחון אותי ואענה לך על כל שבט כמה אנשים היו בו. עשיתי כדבריו ולהפתעתי הרבה המשגיח ידע לענות תשובות מדויקות.

הסביר לי המשגיח: בוודאי אתה מתפלא איך אני זוכר? אך למה אתה לא שואל כך על המוכר בחנות המכולת איך הוא זוכר בעל פה מה המחיר של כל מוצר? הוא חוקק בזיכרונו מאות מוצרים, וזוכר על כל אחד את מחירו במדויק. וזאת למה? כי זו החנות שלו! זה העסק שלו! גם אתה, אם תיקח את לימוד החומש ברצינות, תבין שזה "העסק" שלך, אין כאן סתם אוסף של מספרים, אלא זה העסק שבו אתה מרוויח יהלומים. תוכל לחקוק בזכרונך היטב את המספר של האנשים בכל שבט.

כאמור, אמרתי בלבי 'אל תמנע טוב מבעליו', וראוי לפרסם דברים נפלאים אלו ברבים, עלי גליונכם הנכבד המאיר לארץ ולדרים.

בתודה עצומה על כל הפעולות הברוכות שלכם
נ. קליין, רמה ד' בית שמש

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל (א, ג)

מבן עשרים שנה נעשה אדם מחויב בעונשים בבית דין של מעלה, ולכן עליו להתגבר ביתר שאת לצאת לצבא המלחמה נגד היצר הרע.

(אור פני משה)

ויחזור רבי אלחנן לתלמודו וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה (במדבר ג, א) מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו (רש"י)

מדי תקופה כאשר המחסור בישיבת ברנוביץ' שבליטא שוב הגיע לשפל ומצב קופת הישיבה היה כובש שיא שלילי חדש, היה הגאון הגדול רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל – ראש הישיבה הנודע – יוצא לאסוף כספים בלונדון שבאנגליה. בעצם לא היה רבי אלחנן יוצא למסע כי אם כשהמצב היה בכי רע ובעל המכולת בברנוביץ' כבר לא הסכים לספק לחם וחלב בהקפה לתלמידי הישיבה, אך לצערו, הישיבה נקלעה לכזה מצב בכל שנה ושנה מחדש.

באחד המסעות, משאך זה הגיע לעיר הבירה ועוד בטרם הספיק לפרוק את המזוודה בבית האכסניה (אצל משפחת שטרנבוך – הוריו של יבלחט"א פוסק הדור הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך ראב"ד ירושלים שליט"א לרפו"ש), הגיעה גב' היימן נדבנית חשובה והעניקה תרומה הגונה – בסך מאות לירות שטרלינג – שהיה בה כדי להמשיך להחזיק את כלכלת הישיבה למשך תקופה. רבי אלחנן הודה לה מקרב ליבו, על נדיבותה להחזקת התורה.

והנה אך משיצאה הנדבנית את הבית מיהר ראש הישיבה ליטול את מטלטליו, הוא נפרד ממארחיו שטרם זכו באמת לארחו, וביקש למהר אל תחנת הרכבת. חזרה לליטא, לברנוביץ', לישיבה.

בעלי האכסניה התמהים ניסו לעכבו ולשדלו להשאר עוד קמעא, הן ראש הישיבה עוד לא יצא לסובב על פתחי נדיבים. ושמא ישיג אצלם תרומות נוספות שיספיקו להחזיק את הישיבה לתקופה יותר ארוכה, כך לא יצטרך לחזור לאנגליה כעבור שנה.

אך רבי אלחנן לא השתכנע והסביר: המחויבות שלי וכל שעבודי היא רק לתלמידי הישיבה, אמנם מחמת מצב הפיקוח נפש הייתי צריך לצאת ללונדון. אך משהגיעה לידי סכום המספיק להעביר את חרפת הרעב המרחפת מעל תלמידי, מחובתי לחזור מיד לבני בישיבה וללמדם תורה.

ימה וקדמה

בלשון תורה נקרא צד מזרח בלשון 'קדם', ואילו צד מערב נקרא 'אחור', וכן נקרא צד מערב בלשון 'ימה' על שם הים שבצד מערב. צד דרום נקרא בלשון 'ימין', על שם שהעומד ופניו למזרח ואחוריו למערב, הרי יד ימינו לצד דרום.

הנושא היומי בפרשה ארבע המחנות והדגלים בחניית ישראל במדבר • סדר המסעות

ארבע מחנות:
שבטי ישראל חנו סביב למשכן במרחק מיל (2000 אמה) מהמשכן, ולא במרחק גדול יותר, כדי שיוכלו לבוא בשבת אל המשכן.

סדר החלוקה של השבטים והמחנות היה לפי הסדר שמסר יעקב אבינו לבניו כשנשאו את ארונו ממצרים לקבורה בארץ ישראל. גם אז עמדו סביב לארון שלשה שבטים בכל צד.

דגלים צבעוניים:
לכל שבט היה דגל צבעוני ייחודי עבורו, הדגל היה צבוע בגוון דומה לגוון אבנו של שבט זה בחושן.

ארבעה דגלים:
בנוסף על הדגלים שהיו לכל שבט באופן אישי, היו ארבעה דגלים מרכזיים בכל צד. השבטים חנו בחלוקה לארבע מחנות מארבע צדדים, שלשה שבטים בכל מחנה, כשדגלו של אחד משלשת השבטים משמש כדגל ראשי למחנה זה.

צד מזרח:
בצד מזרח חנו 'דגל מחנה יהודה', ובו שלשה שבטים: יהודה, יששכר וזבולון. נשיא יהודה – נחשון בן עמינדב. נשיא יששכר – נתנאל בן צוער. נשיא זבולון – אליאב בן חילון.

מספר האנשים במחנה - שבט יהודה: 74,600, שבט יששכר: 54,400, שבט זבולון: 57,400, סך הכל לצד מזרח: 186,400.

צד דרום:
בצד דרום חנו 'דגל מחנה ראובן', ובו שלשה שבטים: ראובן, שמעון וגד. נשיא ראובן – אליצור בן שדיאור. נשיא שמעון – שלומיאל בן צורשדי. נשיא גד – אליסף בן רעואל.

מספר האנשים במחנה – שבט ראובן: 46,500, שבט שמעון: 59,300, שבט גד: 45,650, סך הכל לצד דרום: 151,450.

צד מערב:
בצד מערב חנו 'דגל מחנה אפרים', ובו שלשה שבטים: אפרים, מנשה ובנימין. נשיא אפרים – אלישמע בן עמיהוד. נשיא מנשה – גמליאל בן פדהצור. נשיא בנימין – אבידן בן גדעוני.

מספר האנשים במחנה – שבט אפרים: 40,500, שבט מנשה: 30,200, שבט בנימין: 35,400, סך הכל לצד מערב: 108,100.

צד צפון:
בצד צפון חנו 'דגל מחנה דן', ובו שלשה שבטים: דן, אשר ונפתלי. נשיא דן - אחיעזר בן עמישדי. נשיא אשר – פגיעל בן עכרן. נשיא נפתלי – אחירע בן עינן.

מספר האנשים במחנה – שבט דן: 62,700, שבט אשר: 40,500, שבט נפתלי: 53,400, סך הכל לצד צפון: 157,600. סך הכל כל בני ישראל (ללא הלווים): 603,550 אנשים.

סדר המסעות:
כשהיו ישראל במדבר רואים את הענן מסתלק מעל המשכן, היו תוקעים הכהנים בחצוצרות, ומיד החלו לנסוע שלשה השבטים שבצד מזרח – דגל מחנה יהודה. אחריהם נסעו השבטים שבדרום – דגל מחנה ראובן. אחריהם נסעו הלווים. רק אחר כך החלו לנסוע השבטים במערב – בדגל מחנה אפרים. והאחרונים נסעו השבטים שבצפון, דגל מחנה דן.

גם במשך כל זמן המסע שמרו על צורת החנייה, הלויים באמצע וסביב להם השבטים שבארבעת הדגלים, יהודה במזרח, ראובן בדרום, אפרים במערב, ודן בצפון.

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן

נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים.

קובץ מצורף

_ג_במדבר___תורה_שבכתב.pdf