|
|
| |
|
הלימוד היומי: פר׳ חוקת | יום ג | ג' תמוז ה'תשפ"ד | פרק כ' פסוק ז – פסוק י"ג הניוזלטר היומי והפצת התורה לרבבות אלפי ישראל הוקדש ע"י מ.ו מהנבחנים הוותיקים לע"נ כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל בן רבי לוי יצחק מליובאוויטש זצוק"ל לרגל יו"ד ג' תמוז
מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?
|
|
|
|
| |
|
יוסיף דעת אולי מיתת אהרן זה מעשה שטן?
על הפסוק בפרשת השבוע (במדבר כ, כט) וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן, כותב רש"י שתחילה לא האמינו ישראל שאהרן מת 'מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במטה, ראו והאמינו', עכ"ל.
והשאלה הנשאלת: הרי בחטא העגל בפרשת כי תשא כותב רש"י (רש"י שמות לב) "כמין דמות משה הראה להם השטן, שנושאים אותו באויר רקיע השמים", ואם כן, אחרי שנכוו ישראל פעם אחת במעשה שטן, מדוע כעת האמינו בראותם את אהרן מוטל במיטה, ולמה לא חשדו שמא שוב יש כאן מעשה שטן חלילה?
חידת בקיאות בפרשה מצא בפרשת חוקת, בחומש ו/או ברש"י את המילים הבאות:
'יתושים' • 'מטאטא' • 'נר' • 'תפוח' • 'זהב'
|
| |
|
| |
|
זוכים במבחן יומי ע"ס 350 ₪ הרב משה ורטהיימר | ירושלים הרב חיים וייס, תלמוד להוראה ויזניץ | מודיעין עילית הרב פנחס משינסקי, צאנז | נתניה הרב יהודה ולדשיין, משנת אברהם | מודיעין עילית הבה"ח אלחנן שלום | מודיעין עילית יניק וחכים יצחק רביץ, שירת התורה | פתח תקווה הבה"ח חיים אליעזר פאפוער, טשכנוב | בני ברק
|
|
| |
|
★ זוכים במבחן שבועי ע"ס 500 ₪ הבה"ח שלמה הרשלר, ח"ק מ"ע | בני ברק הרב משה שמאי רוזנוולד, גור | ירושלים
★ זוכה במבחן שבועי ע"ס 600 ₪ יניק וחכים יהודה סוסבסקי, שירה חדשה | ירושלים
★ זוכים במדור חידודי תורה הרב ראובן רייכמן | בני ברק | כרטיספר ע"ס 200 ₪ הרב אריה קיבוביץ, משנת אברהם | מודיעין עילית | כרטיספר ע"ס 100 ₪
|
|
| |
|
יום יום - ללא ויתורים!
לכבוד הארגון החשוב והמיוחד במינו "תורה שבכתב".
הנני רוצה להביע את תודתי אליכם בכתב, הן על הסיכומים והן על השיעורים והן על המבחנים ב"חומש רש"י", דבר הממריץ ללמוד את הלימוד היומי גם באמצע השבוע ביום שלישי או רביעי. וכבר הפליגו חז"ל בחובת לימוד המקרא ואמרו 'לעולם ישליש אדם שנותיו שליש "במקרא" שליש במשנה ושליש בגמרא (קידושין דף ל.).
אציין במיוחד את הדבקות במטרה בנחישות וברציפות, יום אחר יום, אין אתם מרפים בשום זמן, אם זה בחול המועד או פורים או ל"ג בעומר, או סתם סיבה אחרת, אתם עושים את זה בכל קושי ובכל עת ומועד, הכל כדי שתמיד יהיו מבחנים מוכנים לכל, אנשים, בחורים, וזקנים, ושיוכלו ללמוד ולראות ה"ברינה יקצורו", להרגיש סיפוק מהלימוד.
ובהזדמנות זו הנני רוצה להודות לכם על המתנת שכרה בצידה, שנתתם, ונותנים, ותתנו הלאה מלבבות טהורים ממש. מזווית הראיה שלי אני רואה מעלה מיוחדת במתנות הניתנות דווקא בהגרלה שבכך מתחזקים בביטחון בהקדוש ברוך הוא, שהוא עושה את הגורל והוא מחליט אם פלוני יזכה או איש אחר. אשריכם בעולם הזה וטוב לכם לעולם הבא שמזכים אתם את הרבים, ועל ידי זה זכות הרבים תלוי בכם, והזכות כמים רבים.
אשא כפי אל השם יתברך שיצליח דרככם הלאה, ותזכו עוד להגדיל תורה ולהאדירה בכל תפוצות הגולה, ונזכה כולנו לדעת את כל התורה הקדושה שמסיני נתנה, ונלך כולנו כאחד לקראת בוא גואל צדקנו, אמן סלה.
תודה רבה, פ.ה.ב. בית שמש
|
|
|
|
| |
|
עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף (כא, ח)
כל מה שאתה עושה, יהיה מתוך התלהבות ורשפי אש קודש.
(אמרי חיים)
|
|
|
|
| |
|
חי־לא מת זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד)
|
|
| |
|
מגדולי חכמי וקדושי תוניס לפני מאתיים שנה, היה איש הפלא הגה"ק רבי יצחק חי טייב לא מת זי"ע.
הוא נקרא בשם זה 'לא מת', על שם מעשה פלא שאירע עמו.
כאשר רבי יצחק התבקש לישיבה של מעלה, בשנת תקצ"ז, חרת החורת על מצבת קברו את המילים" רבי חי טייב מת בשנה פלונית ביום פלוני", החורת היה כנראה אדם פשוט ביותר ולא ידע לנסח בלשון של כבוד כמו 'נתבקש בישיבה של מעלה' 'הלך לעולמו', אלא כתב את הביטוי הפשוט "מת", כמו שכותבים על סתם איש.
בלילה הגיע רבי יצחק חי טב בחלום אל האיש שהקים את המצבה ונזף בו קשות: 'האם אינך יודע את מאמר חז"ל צדיקים במיתתן קרויים חיים?! עתה תקום בבוקר ותוסיף בין השורות את המלה 'לא' לפני המילה 'מת', השמעת?! האיש התעורר בצווחת אימים מתוך חלומו, ומיד כשהאיר הבוקר הזדרז והלך לבית העלמין שם עמד וחקק את המלה "לא" לפני המילה "מת", ומאז נקרא רבי יצחק בפי כל יוצאי תוניס בכינוי "לא-מת".
עד לפני כחמישים שנה, עדיין עמדה מצבה זו המקורית על תילה בבית העלמין בתוניס, וניתן היה לראות בבירור את המילה 'לא'' תלויה בין השורות. אך בשנת תשט"ו נאלצו להעביר את עצמותיו של רבי יצחק לבית העלמין החדש בתוניס, שם הקימו מצבה חדשה לכבודו, למראשותיה חרתו "רבי חי טייב לא מת".
|
|
| |
|
חרב הרי הוא כחלל
חרב שנגעה במת, מטמאת בדרגת הטומאה הגבוהה של "אבי אבות הטומאה" כמו המת עצמו. לאו דווקא חרב, אלא גם שאר כלי מתכות דינם כחרב. ויש אומרים שגם שאר כל הכלים, מלבד כלי חרס, שאם נגעו במת, הרי הם נעשים אבי אבות הטומאה כמת עצמו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
הנושא היומי בפרשה משה ואהרן מכים את הסלע ולא מדברים אליו, ונענשים שלא להיכנס לארץ
ודברתם אל הסלע: כאשר נראה ה' באהל מועד אמר למשה: קח בידך את המטה, ואתה ואהרן תקהילו את העדה. לעיני כל העדה תדברו אל הסלע, ועל ידי דיבור זה יוציא הסלע מים, ואז אתה משה תשקה את העם וכן את בהמתם (כי חס הקב"ה על ממונם של ישראל).
מועט מחזיק מרובה: משה אכן עשה כציווי ה' ולקח את המטה המונח לפני ה'. משה ואהרן הקהילו את כל העדה כולה אל המקום הקטן שלפני הסלע, וזה אחד מהמקומות בהם החזיק מועט את הקהל המרובה.
שמעו נא המורים: בתחילה לא ידעו משה ואהרן היכן הוא הסלע, כי כשנסתלק הבאר הלך הסלע וישב לו בין הסלעים. אמרו להם בני ישראל: מה משנה לכם מאיזה סלע תוציאו מים? אמר להם משה: שמעו נא סרבנים, שוטים, המורים למוריהם מה לעשות, וכי נוכל להוציא לכם מים מהסלע הזה שלא הצטווינו עליו?!
הכאה פעמיים: מאחר ולא מצאו את הסלע, הלכו משה ואהרן ודיברו אל סלע אחר, והסלע הזה לא הוציאו מימיו. אמרו לעצמם: אולי צריך להכות את הסלע כמו בפעם הראשונה (לפני ארבעים שנה) כאשר הצטוו להכות את הסלע. בשלב זה, בין הדיבור להכאה, הזדמן להם הסלע הנכון. הם הכו את הסלע הזה במטה פעם אחת, אך הוא הוציא רק טיפין-טיפין, יען כי לא ציוה ה' להכות אלא לדבר, רק לאחר שהכו פעם נוספת את הסלע, יצאו מים רבים, והעם ובהמותיהם שתו מהמים.
לא תביאו את הקהל: לולי חטא זה של משה ואהרן, שהכו את הסלע במקום לדבר, היו נכנסים לארץ ישראל ולא היו מתים במדבר, שלא יאמרו עליהם שהם חטאו כחטא של כל הדור. אך בגלל חטא זה שלא דיברו אל הסלע, אמר ה' למשה ואהרן שהם לא יביאו את הקהל אל הארץ, כי אם היו מדברים על הסלע היו מקדשים שם שמים לעיני העדה, שהיו אומרים: אם הסלע שאינו מדבר ואינו שומע ואינו זקוק לפרנסה, מקיים את ציווי ה', קל וחומר אנחנו, ועכשיו לא האמינו בה' לקדש את שמו.
למרות שהחטא ששאל משה 'הצאן ובקר ישחט להם וגו'', הוא חטא חמור יותר, לא נענש על כך משה שלא להיכנס לארץ, כיון שהיה זה בסתר, אבל כאן שמנעו משה ואהרן קידוש השם בפרהסיא, נענשו שלא להיכנס לארץ.
לוקה במים: אצטגנוני פרעה ראו בשעתו שמשה, מושיען של ישראל, עתיד ללקות על המים, ולכן גזרו להשליך ליאור את כל הבן הילוד, והם לא ידעו שהכוונה על מי מריבה אשר רבו בני ישראל, שעל ידם לקה משה שלא להיכנס לארץ.
קידוש השם: על ידי העונש שקיבלו משה ואהרן למות במדבר ולא להיכנס לארץ, התקדש שם ה', כי כאשר ה'' עושה דין אפילו בקדושיו, מתקדש שמו ויראים ממנו.
|
|
|
|
|
|
| |
|
המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס. ♦ השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש ♦ להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר ♦ להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il ♦ אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל
|
|
|
|
|