רשימת הזוכים בהגרלות של פרשת מטות מסעי ◀️

הלימוד היומי:
פר׳ ואתחנן | יום ג | ט' מנחם-אב ה'תשפ"ד | פרק ד' פסוק מ"א – פסוק מ"ט

הניוזלטר היומי והפצת התורה לרבבות אלפי ישראל מוקדשים
לרפואת הר"ר שלום בן רבקה הענדל הי"ו
לרפו"ש בתושח"י

מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?

יוסיף דעת
מדוע לא נכפל 'בכל מאודכם' בפרשת והיה אם שמוע?

בפרשת השבוע אנו לומדים את פסוקי פרשת שמע וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה). והשאלה הנשאלת: מדוע בפרשת 'והיה אם שמוע' הכתובה בפרשה הבא (דברים יא, יג) נכתב רק "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם", ולא כתוב גם "ובכל מאודכם", כמו בפרשה ראשונה של שמע, הלא דבר הוא!

חידת בקיאות בפרשה
כמו בן

היכן אנו מוצאים בפרשה פעמיים, אדם שאינו בן ממש, ובכל זאת נקרא בן?

★
זוכים במבחן שבועי ע"ס 500 ₪
הרב ישראל בורזיקובסקי, יגדיל תורה | אשדוד
הרב דוד מילר, בית אבא | מודיעין עילית
הבה"ח פנחס תורג'מן, בית מאיר | אשדוד
הבה"ח משה אליהו ניסן, שער המלך | בית שמש

★
זוכה בסט רש"י כפשוטו גדול לנבחנים קבועים
הרב יעקב נויבירט, שערי אריה | מודיעין עילית

★
זוכה בסט רש"י כפשוטו בינוני לנבחנים קבועים
הרב לוי אליהו, ברכת אברהם | אופקים

★
זוכים במדור יוסיף דעת ע"ס 200 ₪
הרב יצחק שלום גרג'י, אהבת שלום | בית שמש
הרב יוסף רוזנבלט, אילה שלוחה | מודיעין עילית
הבה"ח אליהו גינצבורג, תורה בתפארתה | חיפה
הרב טוביה זלושינסקי, ישיבת מעלה אדומים | מודיעין עילית

★
זוכים במדור חידודי תורה ע"ס 100 ₪
הרב אליעזר פוזן, כולל שמחת התורה | מודיעין עילית
הרב יהודה וייס, אגודת בן תורה | אשדוד
יניק וחכים מישאל חמני, אור שרגא | ירושלים
הבה"ח יהודה לייב הניג, ישיבת טשעבין | ירושלים

★
זוכים מבין שולחי התגובות ע"ס 150 ₪
הרב אליהו שטרן | בית שמש
הרב שלמה זלמן ברוק | ירושלים

★
זוכים במתנות מיוחדות לנבחנים קבועים
הרב אריה רובין | ירושלים
יניק וחכים משה הלר, נפש החיים | ביתר עילית
הבה"ח אהרון אקער, נתיבות חכמה | ביתר עילית

לומדים כותבים

אבקש לבטא בקצרה את רחשי הכרת הטוב על הפעולות הכבירות שלכם להחדיר את לימוד פרשת השבוע וחומש ורש"י. אם אמרו חז"ל שדברי תורה הם מארבעת הדברים הצריכים חיזוק, אין ספק שהתכוונו במיוחד לחלק של לימוד חומש ורש"י, הדבר דורש חיזוק תמידי, תמריצים ועידודים, אחרת – היצר עושה את מלאכתו ביעילות שהאדם ימצא את עצמו עם שק תירוצים ובלי לימוד חומש ורש"י.

המבחנים היומיים והשבועיים, כמו גם העלון השבועי ובמיוחד המדור 'חיים של תורה' בו מופיע כל שבוע ציטוט חזק מגדולי הדורות על חשיבות לימוד ורש"י, מעודדים מאד, ורק בזכותכם אני זוכה כבר קרוב לחצי שנה ללמוד כל שבוע חומש עם רש"י, דבר שלא היה מובן מאליו אצלי שנים רבות. תחזקנה ידיכם!

זאב ד. טלז סטון

בשמחה וסיפוק רב נהניתי לראות את המדור החדש 'לשון של תורה', בו מופיע כל שבוע כלל אחד בדקדוק לשון הקודש כל פי דברי רש"י. הדברים הם ממש כמים קרים על נפש עייפה ושופכים אור בהיר על דיבורים ברש"י שרבים מסתייגים מהם וחוששים להתעמק בהם, בשעה שהדברים מתוקים מדבש ונופת צופים, והבקיאות בכללי הדקדוק מסייעת רבות גם להבנת עומק משמעות הפסוקים. המשיכו להתחדש שוב ושוב במדורים מועילים לתועלת רבבות הלומדים.

בהוקרה: ש. גרוסמן. בני ברק

כלומד ונבחן קבוע ו'מושבע' של המפעל העולמי תורה שבכתב, אני מנסה מפעם לפעם לשכנע עוד ידידים להצטרף למעגל לומדי ונבחני פרשת השבוע עם חומש ורש"י, והגעתי למסקנה שאחת הסיבות העיקריות שאנשים נמנעים ללמוד חומש עם רש"י, כי הם משוכנעים ובטוחים שהם מבינים את הפסוקים ואינם זקוקים בכל שנה ללמוד את דברי רש"י, ובדיבורי השכנוע שלי אני מנסה להוכיח להם שוב ושוב כמה הדבר לא נכון. המדור החדש 'יודעים את התורה', במסגרתו אתם מביאים כל שבוע ארבע שאלות מהפרשה כדי שכל אחד יבחן את עצמו אם הוא מבין את הפרשה, עושה את העבודה בצורה נפלאה! בשבועות האחרונים הראיתי שאלות אלו לכמה מידידיי, אברכים חשובים בני תורה, שרובם נכשלו ולא ידעו לענות על שאלות אלו, ובבחינת 'אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן' - הם הודו על האמת וקיבלו על עצמם מכאן ולהבא ללמוד בכל יום חומש ורש"י בהבנה נכונה.

יישר חיילכם על כל פעולותיכם. חנניה קהלני. נהריה

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ (ה, טז)

לא נאמר 'למען יאריך ה' ימיך', אלא 'למען יאריכון', והכוונה, שאם תכבד את אביך ואימך, שכרך יהיה - 'למען יאריכון ימיך', כלומר בניך יאריכו את ימיך, ויטפלו בך במסירות בעת זקנותך.

(אמרי חיים)

אבא אמר לשכב במיטה! כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (דברים ה, טז)

הרבנית ברזם, בתו של מרן ה'סטייפלער' זצוק"ל (אשת חבר של חתנו הגאון רבי שאול ברזם זצ"ל), סיפרה ביום מן הימים לאביה: 'חיים סובל מכאבים חזקים מגבו!'. למשמע הדברים לבש מיד הסטייפלער את מעילו, חבש את כובעו, ומיהר לבית בנו מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל.

'מה שלומך?' שאל את רבי חיים. הוא ענה שהוא מרגיש מצוין והכל בסדר. אך הסטייפלער חשש שהוא עונה כך רק כדי שלא לצער אותו, לכן ביקש מהרבנית קנייבסקי ע"ה שתחמם שמן-זית, והוא הורה לבנו רבי חיים לשכב על המיטה, והחל לערוך לו עיסוי בגבו עם שמן-זית חם. כשסיים את העיסוי אמר לרבי חיים: 'היום אתה לא הולך לכולל! אתה נשאר לשכב עד הצהריים במיטה!' ורבי חיים לא אומר ולא שואל כלום, לא מברר איך ידע הסטייפלער להגיע, לא מי סיפר לו, פשוט נכנס למיטה ושוכב בדומיה.

לאחר מכן חזר הסטייפלער לביתו וסיפר לבתו הרבנית ברזם שכעת חיים כבר ירגיש טוב, 'הייתי אצלו וטיפלתי בו ובעזרת ה' הכל יהיה בסדר'. נזעקה הרבנית ברזם: אצל איזה חיים היית? השיב הסטייפלער: מה זאת אומרת? אצל אח שלך ר' חיים קנייבסקי! 'אוי, לא'- היא השיבה – 'התכונתי לחתני, הגאון רבי חיים קלופט, שהגב שלו כואב!'

חייך הסטייפלער, לקח מיד את מעילו ופנה לצאת שוב מהבית. שאלה אותו ביתו: אבא, לאיפה אתה הולך עכשיו? והוא השיב: אני מכיר את רבי חיים שלי, הוא בודאי עדיין שוכב על המיטה, לא מבין את ההוראה המוזרה שלי שנחתה עליו פתאום, אבל מקיים את מצוות כיבוד אב בשלמות... אני חייב ללכת אליו ולומר לו שהוא יכול לקום!

ואכן כך היה ר' חיים שכב במיטה, בריא, מרגיש טוב, אבל אם אבא אמר לו לשכב - הוא לא קם! לא שואל שאלות, פשוט מקיים את הוראתו של אביו ושוכב באותה תנוחה שהורה לו בלי לזוז!

כי משמש בד' לשונות

המילה 'כי' מוזכרת בתורה פעמים רבות, והיא מתפרשת בכל פעם לפי העניין, באחד מארבעת הפירושים: א. 'אי' – מלשון תנאי, כמו 'אם' או 'כאשר' (כגון כי תבואו). ובכלל זה גם המקומות בהם המילה 'כי' פירושה שֶ... כמו וירא אלקים כי טוב. ב. 'שמא' – בלשון תמיהה, כגון כי תאמר, שמא תאמר. ג. 'אלא' – לא כך אלא כך, כגון לא, כי ברחוב נלון. ד. 'דהא' – נתינת טעם, דבר מסוים אירע משום סיבה פלונית.

הנושא היומי בפרשה
שלש ערי מקלט בעבר הירדן • הקדמה לקראת חזרה על מצוות התורה

מצוה הבאה לידך:
למרות שערי המקלט בצד המזרחי של הירדן (הצד של זריחת השמש), לא קלטו לתוכם רוצחים עד שייחדו ערי מקלט בתוך ארץ כנען, אמר משה 'מצוה שאפשר לי לקיימה – אקיימנה'.

בֶצֶר וראמות וגולן:
ולכן כבר אז, כשעמד משה בעבר הירדן, נתן משה את לבו להשתדל ולהיות חרד על הדבר להבדיל שלש ערי מקלט, במטרה שכל מי שירצח את רעהו בלי כוונה, וללא שישנא אותו מתמול שלשום, ינוס אל אחת מערים אלו וכך יחיה וגואל הדם לא יהרגנו.

ואלו שלשת הערים: א.] 'בצר' – במדבר בארץ המישור, בשטח השייך לבני ראובן. ב.] 'ראמות' – בגלעד, בשטח השייך לבני גד. ג.] 'גולן' – בארץ הבשן, בשטח השייך לבני מנשה.

חזרה על התורה:
מכאן ולהלן, עד סוף פרשת כי תבוא, היא התורה אשר סידר משה לפני בני ישראל, והם-הם המצוות אשר דיבר עמהם כבר בצאתם ממצרים, וכעת חזר שוב ושנה להם את המצוות.

ארץ סיחון ועוג:
המקום בו חזר משה על המצוות: בצד המזרחי של הירדן, בגיא מול בית-פעור, ומקום זה ממוקם בארץ סיחון מלך האמורי, אשר משה ובני ישראל הכו אותו לאחר שיצאו ממצרים, וכן ירשו את ארץ עוג מלך הבשן.

ארצם של סיחון ועוג התפשט מהעיר 'ערוער' השוכנת על שפת נחל ארנון, ועד הר חרמון הנקרא גם 'הר שיאון', כולל כל הערבה בצד המזרחי של הירדדן ועד 'ים הערבה' (ים המלח) המצוי תחת אשדות המים היורדות מפסגת ההר.

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן

נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים.

קובץ מצורף

_ג_ואתחנן___תורה_שבכתב.pdf

_עליך_במדבר__1___1_.jpg

_דברים.jpg