|
הנושא היומי בפרשה
שנה ראשונה • דיני משכון • גונב נפש • תלישת צרעת • זכירת מעשה מרים
שנה ראשונה:
הנושא אשה שהיא חדשה עבורו, אפילו היא אלמנה שכבר נישאה פעם לאיש אחר (למעט מחזיר גרושתו, שאינה חדשה עבורו), עליו להיות נקי ופנוי לביתו במשך שנה. במשך שנה זו יְשַׂמֵחַ את אשתו (אולם אין הכוונה שישמח ביחד עם אשתו, שהרי לא נאמר וְשָׂמַח אלא וְשִׂמַח).
לפיכך, במשך שנה זו לא יצא ללחום בצבא, ולא לשאר צרכי הצבא כגון לספק מים ומזון ולתקן את הדרכים. זאת בשונה מהחוזרים מעורכי המלחמה כגון מי שלא חנך את ביתו או לא נשא את אשתו המאורסת, שהם מספקים מים ומזון ומתקנים דרכים.
בית וכרם:
גם הבונה בית וחנך אותו, או מי שנטע כרם וחילל אותו, הרי במשך שנה אחת הוא נקי ופנוי רק עבור הבית והכרם, ואינו יוצא כלל למלחמה.
אוכל נפש:
יהודי שהלווה כסף לחברו על מנת לפרוע את החוב בתאריך פלוני, והתאריך הגיע בלי שהלה ישלם את החוב, הרי הוא יכול ליטול מהלווה משכון באמצעות שליח בית דין.
אולם אסור לו לקחת מכון כלי שעושים בו אוכל נפש, כגון מטחנה המורכבת משתי אבנים, האבן התחתונה הנקראת 'ריחיים', והן האבן העליונה, הנקראת 'רכב'.
לעמוד בחוץ:
זאת ועוד, בשעה שהוא בא לקחת משכון תמורת חוב כל שהוא, אסור לו להיכנס אל תוך בית הלווה, אלא עליו לעמוד בחוץ, ובעל הבית, הלווה, יוציא אליו את המשכון.
החזרת המשכון:
במידה והלווה הממושכן הוא איש עני, והמשכון הוא בגד-לילה, אסור למלווה לשכב בביתו בלילה בזמן שהמשכון אצלו, אלא חובתו להחזיר אותו ללווה עם שקיעת החמה. בדומה לכך, אם הוא המשכון הוא בגד-יום, כבר למדנו בפרשת משפטים, שיחזירו ללווה בבוקר וישאירו אצלו עד שקיעת החמה, ואז יחזור לקחתו ממנו.
שעה שהלווה העני מקבל בחזרה את המשכון להשתמש בו בלילה (או ביום), עליו לברך את המלווה. אבל גם אם לא יברך – תחשב מעשה זה לפני ה' כזכות של נתינת צדקה.
מוות לחוטפים:
אדם החוטף וגונב יהודי אחר, והוא השתמש ביהודי החטוף, ולאחר מכן אף מכר אותו לאיש אחר. אם כל זאת אירע בנוכחות שני עדים שראו את המעשה ואף מסרו התראה לגנב שלא יעשה כך, אזי יש להרוג את הגנב ובכך לבער את הרע מישראל.
לא לתלוש:
אדם שהופיעה בגופו צרעת עם סימני טומאה, חל עליו איסור שלא לקוץ את הבהרת ולא לתלוש את סימני הטומאה, אלא עליו לעשות ככל אשר יורו לו הכהנים שיקבעו אם להסגיר אותו, או לקבוע שהוא מצורע מוחלט, או שהוא טהור.
לשון הרע:
בהמשך לאיסור תלישת הצרעת: החפץ לשמור על עצמו שלא ילקה בצרעת, ייזהר שלא לדבר לשון הרע, אלא יזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך יציאת ישראל ממצרים בגלל שדיברה על משה אחיה, ובגין כך לקתה בצרעת.
סיכום הלימוד של יום שבת קודש מופיע בקובץ המצורף
| 
