|
הנושא היומי בפרשה
הסיכום על הלימוד היומי נשלח בשבוע שעבר ביום ראשון.
לתועלת הלומדים החוזרים על פרשת האזינו, נביא כאן את פירושו של רבי נחמיה בפסוקים השנויים במחלוקת.
[מחר ביום שני נביא את פירושו של רבי יהודה, וביום שלישי את פירושו של רש"י המשלב את שני הפירושים].
שיטת רבי נחמיה בפירוש פסוקי השירה
לדעת רבי נחמיה: הפסוקים מדברים על הגוים שמעשיהם דומים למעשי סדום, ולכן אין מבינים שה' עושה הכל, וה' עתיד להעניש אותם בייסורים מרים באחרית הימים כאשר יראה שהם מתגברים לצער את ישראל ואין להם מושיע.
חסרי תבונה:
הסיבה שהגוים יטעו לומר שלא ה' פעל זאת: משום שהם עַם שהעצה והחכמה נאבדה ממנו, ואין בהם תבונה. כי אם היה בהם תבונה היו מתבוננים איך יתכן שאחד מהם רדף אחרי אלף מישראל וכו', אם לא שה' מכר את ישראל.
הסלע של ישראל:
אילו היתה חכמה בגוים, היו משכילים להבין ולהתבונן בפורענות שנעשתה לישראל באחרית הימים, והיו שואלים את עצמם: איך יתכן שאחד מאתנו ירדוף אלף יהודים, ושנים מאתנו יניסו רבבת יהודים. אם לא שה' שהוא הסלע החזק של ישראל מכר את ישראל ומסר אותם בידינו.
מכך היה לגוים להבין שהניצחון אינו שייך להם ולאליל שלהם, שהרי עד עכשיו – כאשר ה' לא מסר את היהודים בידיהם – לא היה האליל שלהם יכול לעשות מאומה כנגד אלקינו, שהרי ה' הסלע החזק שלנו אינו כמו הסלע שלהם, ואילו עכשיו הגוים שהם אויבי ישראל מצליחים לשפוט אותם בפלילים, ובהכרח שה' מכר את ישראל.
גפן סדום:
הסיבה שהגוים אכן לא מתבוננים לדעת שאת הכל עשה ה': לפי שהם אנשים רעים וחסרי תבונה, ומרוב רוע לבם כל מעשיהם, שנמשלים לגפן, דומים למעשי סדום. וכל מעשיהם, הנמשלים לשדה, דומים למעשה עמורה.
לפיכך, מאחר והגוים אומרים שלא ה' פעל כל זאת, לכן לא יתן להם ה' להשחית את ישראל, בכעס שלהם הצבור על ישראל שהם ורוצים להרעיל את ישראל ולמרר את חייהם בייסורים הדומים לענבים המרים כעשב מר הנקרא 'רוש'.
ארס תנינים ופתנים:
אלא ה' יעניש את הגוים על מה שעוללו לבניו, ויביא עליהם פורענות הדומה לכוס משקה מר הנסחט מאשכולות מרים, והיין שהם ישתו יהיה עשוי ארס של תנינים וארס של ראש נחש אכזרי הנקרא 'פתן', כלומר שאויב אכזרי יבוא להעניש אותם.
סגור באוצר:
אותו הכוס של הפורענות המרה לגוים, הריהו כמוס וחתום באוצרותיו של ה', ועוד יבוא היום שיגיע לגוים 'נָקָם', והנקם הזה הוא ישלם את העונש [פירוש אחר: עוד יגיע להם 'נקם', וגם יגיע להם 'תשלום'].
הנקמה בדרך:
כל זאת יתקיים בביאת המשיח, כאשר יתמוטטו הרגליים של הגוים שהיו רומסות את ישראל. וכאשר ירצה ה' להביא את יום האיד והשבר לגוים, יהיה הדבר קרוב ומזומן לבוא, וחיש מהר יבוא כל מה שעתיד לבוא עליהם.
לריב את ריבם:
הסיבה והטעם שה' יעניש את הגוים: יען כי ה' יריב את ריבם וידון את דינם של ישראל, לנקום באומות שעשקו וייסרו אותם, וה' יתנחם וכביכול יחזור ממה שהרע לישראל עד עתה, ומעתה רק ייטיב לב.
נעזר ומחוזק:
זאת משום שה' יראה את ידו וכוחו של האויב הולכת ומתחזקת על ישראל להרע להם. ולא בישראל אפילו אחד שיהיה נעזר על ידי מושל העוצר ומקבץ את העם שלא יתפזרו בצאתם אל האויב, ולא יהיה בהם אחד שיהיה מחוזק [בלשון הפסוק 'עזוב'].
חירוף וגידוף:
בנוסף יראה ה' שהאויב יחרף ויגדף [כמו שאמר טיטוס כשחתך את הפרוכת], ויאמר איה הוא האלקים של ישראל, הסלע אשר חסו בו, ואיה הוא האלקים אשר היה אוכל כביכול את החֵלֶב של קרבנות ישראל, והיה שותה את היין שניסכו במזבח, שכעת יקום ויושיע אתכם ויהיה לכם מחסה ומסתור.
מחצתי וארפא:
אז יגלה ה' את ישועתו ויאמר לגוים: ראו אתה איך שאושיע את ישראל, כי אני – אני הוא! אני משפיל ואני מרים, ואין שום כח של אלוהות הדומה לי שעמוד כנגדי.
כל הרעות באו עד עתה ממני, ומעתה כל הטובות יבואו ממני. אני הוא זה אשר ממית, ואני עתיד להחיות את המתים. אני הוא אשר מחצתי והכיתי, ואני ארפא, ואין מי שיציל אתכם – הגוים, מהרעה שאביא עליכם.
אימת העליון:
עוד אומר ה' לגוים: אף שאתם רואים שזמן רב עובר ואיני נפרע ממכם, אל תטעו לחשוב שאיני יכול להענישכם, כי האמת שאני יכול להיפרע מכם, שהרי אני תמיד מנשא ומרומם את מקום שכינתי [המכונה 'ידי'], אל השמים למעלה, ומאחר שאני עליון הרי יכול אני להענישכם, כי אימת העליון מוטלת על התחתון אפילו כשחלש למעלה וגיבור למטה, קל וחומר כשהגיבור למעלה והחלש למטה.
| 
