אין מה למהר, בשמים נקבע הרגע המדויק בו הישועה תבוא

הלימוד היומי:
פרשת ויגש | יום ג | ל' כסליו תשפ"ה | פרק מ"ה פסוק ח' – פסוק י"ח

מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?

יוסיף דעת
תועבת מצרים רועי צאן - האומנם?

וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וגו' בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן (בראשית מו, לד) – מסביר על כך רש"י: 'כי תועבת מצרים כל רועה צאן - לפי שהם להם אלהות'. מבואר כאן שבמצרים היה דבר מתועב ומגונה להיות רועה צאן, והתמיהה הגדולה היא, הרי בהמשך הפרשה אומר פרעה ליוסף (מז, ו): 'וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי', ומפרש רש"י: "אנשי חיל - בקיאין באומנותן לרעות צאן. על אשר לי - על צאן שלי". הרי שפרעה עצמו חיפש רועי צאן עבור הצאן שלו, והוא פלא גדול!

חידוד בפרשה
לחיים ולא למוות

א. היכן בפרשה אנו מוצאים "קרקע" שחששו עליה שהיא תמות?
ב. היכן בפרשה אנו מוצאים אדם שחשש שהוא ימות פעמיים?
ג. היכן בפרשה אנו מוצאים אדם חי, שבגלל איזה חשש אמרו שהוא מת?

כמונח בקופסא
רעמסס
בפרשת השבוע נאמר (בראשית מז, יא) וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס. והנה באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה מביא רש"י פסוק זה וכותב שאפילו רעמסס שהיא מיטב הארץ, גם היא אינה משובחת כמו ארץ ישראל. היכן הם דברי רש"י אלו?

לומדים כותבים

לקרוא ולהבין

ברוך ה' אני זוכה שנים רבות לקרוא בתורה בשבת קודש בבית המדרש שלנו, בו מתפללים עשרות מתפללים, והציבור ב"ה נהנה מהקריאה המדויקת והנעימה, אך אודה וכן אבוש לספר שכבר שנים רבות יש אצלי רפיון בלימוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י, כשאני סומך על זכרוני ממה שלמדתי בשנים שעברו את הפרשה עם רש"י, כך שלעתים תכופות הייתי קורא בתורה בלי ללמוד באותו שבוע את פירוש רש"י, ובסתר לבי התחלתי להרגיש שאני לא באמת מחובר למילים ומבין אותם.

בחסדי ה' זכיתי להתחזק השנה מתחילת פרשת בראשית בלימוד קבוע יום יומי של פרשת השבוע עם פירוש רש"י, ואף עורך את כל המבחנים של 'תורה שבכתב', ומה אומר ומה אדבר, כל קריאת התורה קיבלה פנים חדשות! אני מבין כל מילה והקריאה הופכת להיות עם כל הלב והנשמה, ואני מקווה שמכתב זה יהיה חיזוק גם לשאר בעלי הקריאה, ולא רק להם, להתחזק בלימוד חומש ורש"י מדי שבוע!

ש. לנדא, אשדוד

להתחזק ולהתחדש

לכבוד מערכת המפעל החשוב 'תורה שבכתב'! אבקש להודות לכם על כמה וכמה דברים, בראשונה על כך שאתם פשוט הפכתם אותי לבחור אחר לגמרי, פעם הייתי לומד הרבה פחות מהיום, ומאז שהצטרפתי לתורה שבכתב קיבלתי טעם ואור בלימוד התורה, אני לומד כל יום חק ולא יעבור את הפרשה עם פירוש רש"י, אבל זה נותן בי כח והתלהבות גם להוסיף בלימוד גמרא. תודה מיוחדת על מדור 'תורתך שעשועי', שמאתגר אותי כל שבוע מחדש לחשוב ולהעמיק ולטעום את המתיקות של רש"י הקדוש! כמו כן תודה מעומק הלב על הדו"ח השנתי ששלחתם לי! זה מחמם את הלב לראות את העמל והיגיעה של כל השנה מקופלים בדף אחד! זה מחזק מאוד ונותן כח להמשיך הלאה! שמעתי מחבר קרוב שהפסיק לעשות את המבחנים כבר כמה חדשים, ועכשיו שקיבל את הדו"ח של המבחנים מכל השנה החולפת והממוצע של המבחנים, הוא אמר לי: 'הם עוד זוכרים אותי?! אולי נחזור ונתחזק, נלמד כל יום ונעשה את המבחן, וכך הווה!' מוקיר ומודה מאד:

ש. סוויסה

שמות הזוכים בהגרלות פרשת וישלח
זוכים במבחן יומי תורה כארד ע"ס 200 ₪

★

זוכים במבחן שבועי תורה כארד ע"ס 500 ₪

הרב מאיר אברהם ‏שנק | נתניה
הבה"ח יהודה לנדאו , שער התלמוד | בית שמש
הבה"ח ‏משה פריד , טוב ירושלים | בית שמש
יניק וחכים ישראל צרבינסקי , תורת חיים | רכסים

★

זוכה במבחן על ההפטרה בסט נ"ך
יניק וחכים מנחם איזנטל , עץ חיים | ביתר עילית

★

זוכה במבחן בגמרא בש"ס פנינים קטן
הבה"ח שלמה גראס | אשדוד

★

זוכים בחידת יוסיף דעת בתורה כארד ע"ס 200 ₪
הרב אלתר נועם זינגר | ירושלים
הרב יעקב קוטק , אהבת שלום | בית שמש
הבה"ח שמואל שעכטער | צפת

★

זוכים בחידודי תורה בתורה כארד ע"ס 100 ₪
הבה"ח יעקב רוזנברג , שער התלמוד ביתר | ביתר עילית
הרב חיים משה דסקל , ויזניץ | בני ברק
הרב חיים שמעון מחפוד , היכל אליהו | נתיבות

★

זוכים בכמונח בקופסא בתורה כארד ע"ס 150 ₪
הבה"ח שלום ברוך לוין , סלאנים | בית שמש
הרב אשר אלוני , כולל חסדי אבות | חריש
הרב יחיאל לופטרייבר , אמשינוב | ביתר עילית

★

זוכים במכתבי תורה בתורה כארד ע"ס 150 ₪
הרב יעקב צבי אטינגר , מוסדות קבר רחל | ירושלים
הרב ישראל מאיר יוספוב , קול רינה | נתיבות

★

אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ (מה, כד) אל תפסיעו פסיעה (רש"י).

יוסף הבחין שהם רוצים לפסוע כדי שימהרו לבשר את הבשורה לאביהם, לכך אמר להם יוסף 'אל תפסיעו פסיעה גסה', כי בשמים נקבע הרגע המדויק מתי יגיע הקץ לסבלו של יעקב, כך שגם אם ימהרו יהיו להם עיכובים אחרים בדרך.

(הרה"ק רבי מנחם מענדל מקוצק זי"ע)

למה התבטל השיעור?
ְואֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ (בראשית מז, כא) לְהוֹדִיעַךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁנִתְכַּוֵין לְהָסִיר חֶרְפָּה מֵעַל אֶחָיו, שֶׁלֹא יִהְיוּ קוֹרִין אוֹתָם גוֹלִים (רש"י)

בפירוש רש"י בפרשת השבוע אנו מוצאים כמה פעמים כמה חס יוסף על כבוד אחיו שלא יתביישו, לפני התגלותו אל אחיו הוא הוציא את כל המצריים כי 'לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים ניצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין' (רש"י מה, ה). כשראה אותם נכלמים על המכירה 'קרא להם בלשון רכה ותחנונים' (רש"י מה, ד). וגם כאן, יוסף עקר את כל המצריים מביתם והעבירם לגור בבית אחר, והכל במטרה אחת, לחוס על כבוד אחיו שלא יקראו להם 'גולים'.

כמה הדברים מחייבים אותנו להתחזק בכבודם של ישראל, לחוס על כבוד הבריות ולהיזהר שלא לגרום חלילה בושה וכלימה ליהודי אחר, ועל כך נלמד ונתחזק מהסיפור שלפנינו.

במשך תקופה מסוימת מסר מרן הגאון רבי דב בעריש ויידנפעלד זצ"ל, גאב"ד טשעבין זצ"ל, שיעור קבוע לכמה תלמידים. באחד הימים הגיע יהודי בעל איטליז וביקש להשתתף בשיעור, הרב מטשעבין ניאות לבקשתו, אך למרבה המבוכה אותו יהודי היה מגיע בקביעות עם אותם בגדים בהם עבד כל היום באיטליז, והרב מטשעבין שהיה בטבעו איסטניס התקשה מאד לסבול את הריח, ובכל פעם שנגמר השיעור חש שלא טוב כתוצאה מהישיבה במחיצת אותו יהודי.

במשך כמה ימים שתק וקיווה שהלה ישנה את הנהגתו ויחליף את בגדיו לפני השיעור, אך כשראה שאין שינוי החל לספר בעדינות באחד השיעורים על אחד מגדולי ישראל שהיה לובש בגדים מיוחדים ונקיים לפני לימודו, אבל האיש לא הבין את הרמז והמשיך לבוא כך לשיעור.

אחדים מבני השיעור שהבינו את כוונת הרב, ואולי סבלו בעצמם מהריח החריף, ביקשו מהרב שיתיר להם להעיר לו, אך הרב התנגד בתוקף והחליט לבטל את השיעור, ובלבד שלא לפגוע ביהודי!

בית תלמוד במצרים

טרם הגעתו למצרים שלח יעקב את יהודה לפניו לייסד במצרים בית תלמוד אשר משם תצא הוראה לישראל. כראש ישיבה מינה יעקב את לוי בנו, כמובא ברמב"ם (הל' ע"ז א, ג): "ויעקב אבינו למד בניו כולם, והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם". ולאחר פטירתו של יעקב שימש כראש ישיבה אפרים בנו של יוסף (ויקרא רבה ב, ג). ישיבה זו של יעקב אבינו לא פסקה אפילו ליום אחד, והמשיכה לפעול ברציפות כל הימים שהיו ישראל במצרים כמו שאמרו בגמרא (יומא כח, ב) מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם.

הנושא היומי בפרשה
יוסף מזמין את יעקב לבוא למצרים • בכיית יוסף על צווארי בנימין ונישוק ובכיה עם אחיו • פרעה שולח להזמין את יעקב למצרים

היום נלמד שיוסף מבקש מאחיו שיספרו ליעקב על הכבוד שיש לו במצרים, וימסרו את הזמנתו לבוא לגור במצרים עם כל משפחתו והוא יפרנס אותם. לאחר מכן יוסף ובנימין נופלים זה על צווארו של זה, ובוכים על בתי המקדש ומשכן שילה שייחרבו, בנוסף יוסף נשק לאחיו ובכה עמהם. כשפרעה שומע שהאחים הגיעו, הוא מצוה ליוסף לומר אחיו להביא את יעקב למצרים והוא יקבל את מיטב הארץ.

עקב אריכות הלימוד היומי - הסיכום מובא בקובץ המצורף בלבד

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן

נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים.

קובץ מצורף

_ויגש.pdf