כלי נגישות

השומר שבת הבן עם הבת לא"ל ירצו כמנחה על מחבת' – מה הקשר בין שבת למחבת?

 
 
 

הלימוד היומי:
פרשת ויקרא | יום ה | ה' ניסן ה'תשפ"ה | פרק ד' פסוק א' – פסוק כ"ו 


>> למייל היומי מצורף הגליון השבועי 'תורה שבכתב' <<

 

מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?

לחצו כאן
     
 
 

בפרשת השבוע אנו לומדים, בין השאר, על דיני 'מנחת-מחבת', שהיא אחת מסוגי קרבנות המנחה שאדם יכול להקריב בנדבה. מנחה זו מוזכרת מדי שבת בזמירות שבת, בפיוט 'ברוך א"ל עליון' כשאנו מסיימים כל קטע בפזמון: "השומר שבת הבן עם הבת, לא"ל ירצו כמנחה על מחבת". והדבירם צריכים ביאור, מה פשר ההשוואה בין מנחת מחבת לשמירת שבת של הבן עם הבת?! פנינים יקרים דלינו ממעיינותיהם של גדולי הדורות שהסבירו פזמון זה בהסברים משובבי לב:

גם מדרגה קטנה

 

משמו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע, מביא הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זי"ע בספרו דברי יחזקאל: חכמינו ז"ל אמרו (קי, א) לגבי קרבן מנחה, שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים, כך גם בשמירת שבת, יש אנשים שהם שומרים שבת במדרגה גבוהה בבחינת 'בן' המחויב במצות, ויש השומרים שבת במדרגה קטנה יותר בבחינת 'בת' הפטורה ממצוות. על אלו וגם על אלו אנו אומרים 'השומר שבת הבן עם הבת' – בין אם הוא בבחינת בן, ובין אם הוא בבחינת בת, שניהם 'לא"ל ירצו כמנחה על מחבת' – כמו שנאמר במנחה שגם הממעיט רצוי לפני ה' ובלבד שיכוון לבו שמים!

*

גם שבת יבשה

בסגנון אחר, אמר הגאון רבי אליהו לאפיאן זי"ע אמר רעיון נשגב: רש"י בפרשתנו מבאר (ב, ה-ז) את ההבדל בין מנחת מחבת למנחת מרחשת, שבמרחשת הבצק רך, ואילו במחבת הבצק קשה ונראה יבש, אך מכל מקום המנחה עולה לרצון לפני השי"ת, בין אם זו מנחת מחבת או מרחשת. גם לגבי השבת יש כאלה השומרים אותה בדביקות ובהתלהבות, ולעומתם יש השומרים אותה בלי שימת לב, ומעשיהם יבשים בלא רגשי קודש. על כך אומרים 'השומר שבת הבן עם הבת לא"ל ירצו כמנחה על מחבת' - כי כולם עולים לרצון לפני אדון כל, גם אלו שהשבת שלהם יבשה כמו מנחת מחבת!

*
גם על מעשים

ואילו הגאון רבי חיים קנייבסקי זי"ע בספרו 'טעמא דקרא' מבאר לדרכו בטוב טעם: מבואר בגמרא (מנחות סג, א) שקיבלו חכמים בקבלה שמנחת מרחשת באה לכפר על הרהורי הלב, ואילו מנחת מחבת מכפרת על דיבורי לשון הרע. והנה על סגולת שמירת שבת אמרו חזל (שבת קיח, ב) שהשומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש – מוחלין לו, הרי שסגולת השבת לכפר לא רק על חטא במחשבה אלא גם על מעשה. זהו שאנו אומרים 'השומר שבת הבן עם הבת, לא"ל ירצו כמנחה על מחבת' – לא רק במנחת מחרשת המכפרת על הרהור בלבד, אלא גם על מעשה!

 

 
לחצו כאן כדי להגיב על הווארט לשבת
 
 

כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה' (ב, יא)

הרמב"ם כותב בהלכות דעות, שהאדם צריך לבחור בכל מידה את הדרך הממוצעת, ולא להקצין לשום צד. השאור הוא חמוץ ביותר, והדבש הוא מתוק ביותר, לכן אין להקטיר מהם במזבח, כרמז על כך שלא להיות חמוץ מדי ולא מתוק מדי.

 (הגה"ק רבי יוסף שאול נתנזון זי"ע, בעל שו"ת שואל-ומשיב)

 
 

להודות בלי עשייה

וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' (ויקרא א, יד). נֶאֱמַר בְּעוֹף רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְנֶאֱמַר בִּבְהֵמָה רֵיחַ נִיחוֹחַ, לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לַשָׁמַיִם (רש"י פסוק יז)

 

יסוד עצום יוצק לנו רבינו רש"י הקדוש: כל מטרתנו בעבודת ה' היא לעשות נחת רוח לבוראנו, ולכן חשוב לזכור שלא תמיד גודל המעשה וכמות המעשים קובעים את החשיבות, אלא דווקא האיכות, הכוונה הפנימית שבלב, הרצון הזך והטהור – הם עיקר הגורמים לנחת רוח לאבינו שבשמים!

כך גם נוכל ללמוד לקח טוב מהסיפור שיובא להלן, כיצד החדירו גדולי ישראל את המסר החשוב הזה של 'רחמנא ליבא בעי' וכל הלבבות דורש ה'!

יהודי חשוב, חסיד סלונים, ששרוי היה בצרה גדולה, זכה לראות עין בעין את חסדי ה' כאשר באורח נס נושע מצרתו ויצא מאפילה לאורה. הוא התחבט מאד בשאלה 'מה אשיב לה'?', איזה דבר הוא יוכל וצריך לעשות כדי להשיב להקב"ה מעט על הטובות שגמל עמו, הוא התחבט אם להקים קופת גמ"ח או ארגון חסד, או אולי לתרום ספר תורה, ועוד שלל רעיונות מעשיים.

שלא ידע להכריע בשאלה זו קם ונסע אל מורו ורבו, כ"ק האדמו"ר בעל נתיבות שלום מסלונים זי"ע, ושטח בפניו את לבטיו.

ענה לו הרבי במתק לשונו: 'לוּ אתה שומע לי, אל תעשה דבר! מוטב שתישאר כל ימי חייך עם ההרגשה הזאת של 'מה אשיב לך?' עדיף שתישאר כל חייך בהרגשת הלב של של 'לפיכך אנחנו חייבים להודות לך', אל תפטור את עצמך על ידי מעשה כזה או אחר מהחובה התמידית שהלב יהיה תמיד גדוש בהכרת הטובה לבורא עולם!'

 

אשם מעילות

חל איסור ליהנות מכל דבר שהוקדש לצרכי המקדש וקדשיו, בין מקדשי מזבח, כגון בהמות או קמח למנחות, וכלי השרת המשמשים את הקרבנות, ובין קדשי בדק הבית דהיינו חפצים שהוקדשו לצורך החזקת המקדש ותיקונו. העובר על איסור זה ונהנה מהקדש מוגדר 'מועל בהקדש', ואם חטאו היה בשוגג, מלבד מה שחייב לשלם להקדש את ערך ההנאה בתוספת חומש, הריהו חייב להביא קרבן אשם-מעילות, איל בן שנתיים ששוויו שני סלעים.

לתגובות והערות על המדור
 
     
 
   
 
 

הנושא היומי בפרשה 
דיני קרבן חטאת • פר כהן המשיח • העלם דבר של ציבור • חטאת נשיא

 


היום נלמד דיני קרבן חטאת שיש להביא כשעוברים בשוגג על חטא שיש בו עונש כרת. אחד מסוגי החטאת הוא כאשר כהן משיח חטא בשוגג, עליו להביא פר בן שלש שנים, ולהזות מדמו כנגד הפרוכת ועל קרנות מזבח הפנימי, חלק מהחלבים והאברים מוקטרים על המזבח, ושאר הבשר נשרף חוץ לשלש מחנות במקום שפיכת הדשן. סוג נוסף של חטאת הוא כאשר הסנהדרין טעו והתירו לעשות אחד החטאים והקהל עשו על פיהם, גם כאן יש להביא פר ולעשות בו את כל סדר העבודה שעושים בפר כהן המשיח. ואילו נשיא שחטא בשוגג, חייב להביא רק שעיר זכר, ונותן מדמו על ארבע קרנות המזבח החיצון.

חטא בשוגג:
כל קרבנות חטאות באות לאחר שיהודי עובר בשוגג על איסור שיש בו איסור 'לאו' ועונשו כרת במזיד.

שם משמעון:
כמו כן נרמז כאן בפסוק 'מאחת מהנה', שהמחלל שבת במלאכת שוגג בכותב, חייב גם אם כתב רק את האותיות 'שם' מהמילה שמעון, או 'נח' מנחור וכדו'.

אשמת העם:
ישנם כמה סוגי חטאות. הראשונה היא: כאשר הכהן שנמשח בשמן המשחה עובר בשוגג על אחת מהעבירות שיש עליהן חיוב כרת, שעבירה זו היא 'אשמת העם', כלומר שגם שאר העם חייבים רק בחטא כזה שזדונו כרת. ומדרשו: כשהכהן חוטא יש בכל אשמה לעם, כי הם תלויים בו שיכפר עליהם.

פר כהן משיח:
על הכהן להביא פר בן שלש שנים אל פתח אהל מועד. לאחר שיסמוך את ידיו על ראש הפר, ישחט את הפר. לאחר מכן עליו להזות את הדם בתוך אהל מועד במשכן, או בתוך ההיכל בבית המקדש.

שבע הזאות:
סדר הזאת הדם: הכהן טובל אצבע בדם, ומזה 7 פעמים מול פרוכת הקודש, כנגד בדי הארון, אולם הדם אינו נוגע בפרוכת. לאחר מכן, נותן הכהן באצבעו על ארבע קרנות מזבח הזהב הפנימי, ואת שיירי הדם הוא שופך על יסוד מזבח העולה.

הקטרת איברים:
לאחר הזאת הדם, ניגש הכהן אל הפר, ובעודו שלם, טרם ניתוחו, הוא מסיר ממנו את האיברים דלהלן: א. החלב המכסה את הקרב. ב. החלב שעל הקיבה ג. שתי הכליות. ד. החלב שעל הכליות. ה. חלב הכסלים. ו. יותרת הכבד. ז. מעט מהכבד. את כל איברים אילו מקטיר הכהן על המזבח.

כמו שלמים:
הפסוק מדמה פר כהן משיח לקרבן שלמים, ללמד שכשם שהשלמים יש להקריב 'לשמה', כך גם פר כהן משיח יש להקריב לשמה. ועוד, שכשם ששלמים הם שלום לעולם, כך גם פר זה הוא שלום לעולם.

שריפת הפר:
את כל שאר הבשר של הפר, וכן העור, הרגליים, הקרב והפֶּרֶשׁ, יש להוציא חוץ לשלש מחנות, אבל לא למקום טמא של בית הקברות, ולא למקום שבו משליכים אבני בית מנוגע, אלא למקום טהור שבו שופכים את הדשן, גם אם עכשיו אין שם דשן, ושם יש לשרוף את הפר בעצים.

פר ושעיר:
נרמז כאן בפסוק שגם בפר יום כיפורים, ושעיר המכפר על עבודה זרה, מקריבים כליות וחלבים ויותרת הכבד.

העלם דבר:
חטאת נוספת היא 'פר העלם דבר של ציבור', דהיינו במקרה וכל הסנהדרין טעו והורו להתיר אחת מהעבירות שיש עליהם עונש כרת, והציבור עשה כך על פי הוראת ההיתר שלהם, על הקהל להביא פר בן שלש שנים לחטאת.

כנגד הפרוכת:
זקני הקהל סומכים את ידיהם על הפר, ולאחר שחיטתו לוקח הכהן המשיח מדמו לתוך אהל מועד, שם הוא טובל אצבעו בשם ומזה 7 פעמים מול הפרוכת.

כאן לא נאמר פרוכת 'הקודש', אף שבכהן משיח נאמר פרוכת הקודש, משל למלך שסרחה עליו כל המדינה אין מלכותו מתקיימת, ולכן כאן כשחטאו כל הקהל כביכול הסתלקה הקדושה מהפרוכת.

ארבע מתנות:
לאחר מכן נותן הכהן מהדם על ארבע קרנות המזבח, ארבע מתנות אלו מעכבות, ואם חיסר מתנה אחת אין הקרבן עולה לרצון (בשונה מסתם חטאת שאם נתן רק מתנה אחת כיפר). שאר הדם נשפך על יסוד מזבח העולה.

בקיצור:
עם סיום זריקת הדם יש להקטיר על המזבח את כל האיברים כמו בפר כהן משיח, (הפסוק מקצר בהזכרתם כמלך הממעט לשוחח על חטאו של אוהבו). לאחר מכן יש להוציא חוץ למחנה את שאר הבשר ולשרוף אותו כמו שעשו בפר כהן משיח.

אשרי הדור:
סוג נוסף של חטאת הוא, כאשר נשיא הדור חטא בשגגה, וכשחטא היה סבור שזה מותר ואחר כך נודע לו שהדבר אסור. אשרי הדור שהנשיא נותן להביא כפרה על שגגתו, וקל וחומר שיתחרט על זדונות.

שעיר זכר:
על הנשיא להביא דווקא שעיר עיזים, זכר ותמים, לשחוט אותו בצפון כמו קרבן עולה, ולכוון בשעת השחיטה לשם חטאת, ואם לא כיוון – החטאת פסולה.

לאחר מכן לוקח הכהן מדם השעיר באצבעו ונותן על ארבע קרנות מזבח העולה החיצון, ושאר הדם נשפך על יסוד המזבח.

אחרי הזריקה יש להקטיר על המזבח את כל האיברים המוזכרים בעז של קרבן שלמים.

 
 
 

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.

השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר

להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il

אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

 

 

הודעה זו נשלחה עבור
 להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן

 

 


נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים.
קובץ מצורף
_ויקרא.pdf
_לגלות_את_האוצר.jpeg
_בהישג_ידך.jpeg
_ויקרא.jpg
_שערי_ויקרא_למייל_.pdf
_סד___תורה_שבכתב_ויקרא_תשפה_1.pdf
Our website is protected by DMC Firewall!