|
היום נלמד דיני קרבן חטאת שיש להביא כשעוברים בשוגג על חטא שיש בו עונש כרת. אחד מסוגי החטאת הוא כאשר כהן משיח חטא בשוגג, עליו להביא פר בן שלש שנים, ולהזות מדמו כנגד הפרוכת ועל קרנות מזבח הפנימי, חלק מהחלבים והאברים מוקטרים על המזבח, ושאר הבשר נשרף חוץ לשלש מחנות במקום שפיכת הדשן. סוג נוסף של חטאת הוא כאשר הסנהדרין טעו והתירו לעשות אחד החטאים והקהל עשו על פיהם, גם כאן יש להביא פר ולעשות בו את כל סדר העבודה שעושים בפר כהן המשיח. ואילו נשיא שחטא בשוגג, חייב להביא רק שעיר זכר, ונותן מדמו על ארבע קרנות המזבח החיצון.
חטא בשוגג:
כל קרבנות חטאות באות לאחר שיהודי עובר בשוגג על איסור שיש בו איסור 'לאו' ועונשו כרת במזיד.
שם משמעון:
כמו כן נרמז כאן בפסוק 'מאחת מהנה', שהמחלל שבת במלאכת שוגג בכותב, חייב גם אם כתב רק את האותיות 'שם' מהמילה שמעון, או 'נח' מנחור וכדו'.
אשמת העם:
ישנם כמה סוגי חטאות. הראשונה היא: כאשר הכהן שנמשח בשמן המשחה עובר בשוגג על אחת מהעבירות שיש עליהן חיוב כרת, שעבירה זו היא 'אשמת העם', כלומר שגם שאר העם חייבים רק בחטא כזה שזדונו כרת. ומדרשו: כשהכהן חוטא יש בכל אשמה לעם, כי הם תלויים בו שיכפר עליהם.
פר כהן משיח:
על הכהן להביא פר בן שלש שנים אל פתח אהל מועד. לאחר שיסמוך את ידיו על ראש הפר, ישחט את הפר. לאחר מכן עליו להזות את הדם בתוך אהל מועד במשכן, או בתוך ההיכל בבית המקדש.
שבע הזאות:
סדר הזאת הדם: הכהן טובל אצבע בדם, ומזה 7 פעמים מול פרוכת הקודש, כנגד בדי הארון, אולם הדם אינו נוגע בפרוכת. לאחר מכן, נותן הכהן באצבעו על ארבע קרנות מזבח הזהב הפנימי, ואת שיירי הדם הוא שופך על יסוד מזבח העולה.
הקטרת איברים:
לאחר הזאת הדם, ניגש הכהן אל הפר, ובעודו שלם, טרם ניתוחו, הוא מסיר ממנו את האיברים דלהלן: א. החלב המכסה את הקרב. ב. החלב שעל הקיבה ג. שתי הכליות. ד. החלב שעל הכליות. ה. חלב הכסלים. ו. יותרת הכבד. ז. מעט מהכבד. את כל איברים אילו מקטיר הכהן על המזבח.
כמו שלמים:
הפסוק מדמה פר כהן משיח לקרבן שלמים, ללמד שכשם שהשלמים יש להקריב 'לשמה', כך גם פר כהן משיח יש להקריב לשמה. ועוד, שכשם ששלמים הם שלום לעולם, כך גם פר זה הוא שלום לעולם.
שריפת הפר:
את כל שאר הבשר של הפר, וכן העור, הרגליים, הקרב והפֶּרֶשׁ, יש להוציא חוץ לשלש מחנות, אבל לא למקום טמא של בית הקברות, ולא למקום שבו משליכים אבני בית מנוגע, אלא למקום טהור שבו שופכים את הדשן, גם אם עכשיו אין שם דשן, ושם יש לשרוף את הפר בעצים.
פר ושעיר:
נרמז כאן בפסוק שגם בפר יום כיפורים, ושעיר המכפר על עבודה זרה, מקריבים כליות וחלבים ויותרת הכבד.
העלם דבר:
חטאת נוספת היא 'פר העלם דבר של ציבור', דהיינו במקרה וכל הסנהדרין טעו והורו להתיר אחת מהעבירות שיש עליהם עונש כרת, והציבור עשה כך על פי הוראת ההיתר שלהם, על הקהל להביא פר בן שלש שנים לחטאת.
כנגד הפרוכת:
זקני הקהל סומכים את ידיהם על הפר, ולאחר שחיטתו לוקח הכהן המשיח מדמו לתוך אהל מועד, שם הוא טובל אצבעו בשם ומזה 7 פעמים מול הפרוכת.
כאן לא נאמר פרוכת 'הקודש', אף שבכהן משיח נאמר פרוכת הקודש, משל למלך שסרחה עליו כל המדינה אין מלכותו מתקיימת, ולכן כאן כשחטאו כל הקהל כביכול הסתלקה הקדושה מהפרוכת.
ארבע מתנות:
לאחר מכן נותן הכהן מהדם על ארבע קרנות המזבח, ארבע מתנות אלו מעכבות, ואם חיסר מתנה אחת אין הקרבן עולה לרצון (בשונה מסתם חטאת שאם נתן רק מתנה אחת כיפר). שאר הדם נשפך על יסוד מזבח העולה.
בקיצור:
עם סיום זריקת הדם יש להקטיר על המזבח את כל האיברים כמו בפר כהן משיח, (הפסוק מקצר בהזכרתם כמלך הממעט לשוחח על חטאו של אוהבו). לאחר מכן יש להוציא חוץ למחנה את שאר הבשר ולשרוף אותו כמו שעשו בפר כהן משיח.
אשרי הדור:
סוג נוסף של חטאת הוא, כאשר נשיא הדור חטא בשגגה, וכשחטא היה סבור שזה מותר ואחר כך נודע לו שהדבר אסור. אשרי הדור שהנשיא נותן להביא כפרה על שגגתו, וקל וחומר שיתחרט על זדונות.
שעיר זכר:
על הנשיא להביא דווקא שעיר עיזים, זכר ותמים, לשחוט אותו בצפון כמו קרבן עולה, ולכוון בשעת השחיטה לשם חטאת, ואם לא כיוון – החטאת פסולה.
לאחר מכן לוקח הכהן מדם השעיר באצבעו ונותן על ארבע קרנות מזבח העולה החיצון, ושאר הדם נשפך על יסוד המזבח.
אחרי הזריקה יש להקטיר על המזבח את כל האיברים המוזכרים בעז של קרבן שלמים.
| 
