אני יודע לחשב חשבונות וגימטריאות לדעת אם השידוך מתאים

הלימוד היומי:
פרשת שופטים | יום ג | ב' אלול תשפ"ה | פרק י"ח פסוק א' – פסוק ה'

מעוניינים להקדיש את הניוזלטר היומי לזכות יקיריכם?

יוסיף דעת
גבוה או נמוך?

על הכתוב בפרשתנו (דברים יז, ח) וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כותב רש"י: 'מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות'. ולכאורה יש לשאול: הרי ידועים דברי חז"ל (סוטה ה, א) שהניח הקב"ה כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני שהוא נמוך שבהרים, הרי שנתינת התורה היתה דווקא על הר נמוך ולא גבוה, ומדוע הקמת המקדש היתה דוקא על המקום הגבוה ביותר מכל המקומות?

חידוד בפרשה
ימי הרחמים והרצון

היכן אנו מוצאים בפרשת השבוע בחומש ו/או ברש"י?
א. פעולה שלפעמים יש להמתין בעשייתה עד חודש תשרי.
ב. תקיעה בשופר.
ג. בקשת כפרה וסליחה.
ד. גוי החוזר תשובה.

כמונח בקופסא
נטפל למצוה
בפרשת השבוע נאמר (דברים יז, ו) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת, באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה מביא רש"י את דרשת רבי עקיבא על פסוק זה: 'למה פרט לך הכתוב שלשה, להביא שלישי להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו, אם כך ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה' – היכן הם דברי רש"י אלו?

לומדים כותבים

סדר בכולל האברכים

אין מילים לתאר את השינוי העצום בחיבור לתורה, ובצורת החשיבה, שאנחנו מקבלים בזכותכם מהלימוד האדיר הזה של תורה שבכתב. אני זוכה ללמוד בכולל אברכים 'החיד"א' בעיר נתיבות, ויש אצלנו בכולל בכל יום ויום סדר לימוד חצי שעה חומש ורש"י, כך כבר שלושים שנה! לאחרונה אף הגיע מרן הגאון רבי בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום' למסור שיעור אצלנו בכולל, ובמהלכו דיבר דקות ארוכות במעלת הלימוד של חומש רש"י מידי יום, סיפר על מנהגו בישיבה, ועל מנהגם בעבר בישיבת פורת יוסף, שהיו מניחים דגש גדול על לימוד חומש ורש"י.

זעירא דמן חבריא

תורה (שבכתב) שלמדתי באף

בחודשים האחרונים אני מתמודד עם מחלה לא פשוטה, ירחם ה', ולאחרונה היו כשבועיים שנפלתי למשכב עם ייסורים נוראים ואיומים, שהקשו עלי אפילו לחשוב!!! ממש כפשוטו!!! לימוד תורה בימים אלו היה אתגר לא פשוט, חלק מהימים ממש לא הייתי מסוגל לפתוח ספר ואפילו לא לחשוב בדברי תורה. אך למרבה הפלא וברוב חסדי ה', דבר אחד כן הצלחתי - לשמור על קביעות יומית של 'תורה שבכתב' מבלי לפספס שום יום לימוד, ואפילו לא שום מבחן!!!. הסיפוק והתחושה הנהדרת של "מקומך אל תנח" בזכות ארגון תורה שבכתב היו לקרן אור מיוחדת באותם ימי צער ומכאוב! יישר כחכם!!! אשריכם אשריכם!!!

אודה לכם אם לא תפרסמו את שמי, מפני צנעת הפרט

שמות הזוכים בהגרלות פרשת ואתחנן
זוכים במבחן יומי תורה כארד ע"ס 200 ₪

★

זוכים במבחן שבועי תורה כארד ע"ס 500 ₪

הרב מרדכי לוי , משנת אברהם | מודיעין עילית
הרב יעקב שפירא , משען לתלמיד | אופקים
יניק וחכים נפתלי צבי בדיחי , נועם התורה | בני ברק
יניק וחכים אורי פרידמן , באיאן | ירושלים

★

זוכה במבחן על ההפטרה בסט נ"ך
הרב אלעזר פינצובר | מודיעין עילית

★

זוכה במבחן בגמרא בש"ס ובלכתך בדרך
יניק וחכים יהודה אורדנטליך , טוב שמואל | ירושלים

★

זוכים בחידת יוסיף דעת בתורה כארד ע"ס 200 ₪
הרב אברהם יעקב דרובינר | נתיבות
יניק וחכים אהרן רוזן , חיי תורה | מודיעין עילית
הרב אליהו לוי , אהלי שם | מודיעין עילית

★

זוכים בחידודי תורה בתורה כארד ע"ס 100 ₪
יניק וחכים אפריים פרלמוטר , הליכות שמואל | בני ברק
הרב יוסף ויזניצר | בני ברק
הבה"ח ידידיה שמוש הכהן , פורת יוסף ירושלים | מבשרת ציון

★

זוכים בכמונח בקופסא בתורה כארד ע"ס 150 ₪
הרב ניסן יצחק קורנבליט | בית שמש
הבה"ח אהרן רבינוביץ , עיון התורה | ביתר עילית
הרב חיים הורוביץ | חיפה

★

יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ (כ, ה) ודבר של עגמת נפש הוא (רש"י)

דבר של עגמת נפש הוא, שאדם מישראל ברגעים האחרונים לחייו, במקום להרהר הרהורי תשובה, הוא יהרהר אז על ביתו החדש וידאג על כך שמא איש אחר יחנכנו.

(הגה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור זי"ע)

לא עלה בדעתי
תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ (דברים יח, יג) הִתְהַלֵך עִמוֹ בִּתְמִימוּת, וּתְצַפֶּה לוֹ, וְלֹא תַחְקוֹר אַחַר הָעַתִידוֹת, אֶלָא כָּל מַה שֶׁיָבוֹא עָלֶיךָ קַבֵּל בִּתְמִימוּת, וְאָז תִּהְיֶה עִמוֹ וּלְחֶלקוֹ (רש"י).

דברי רש"י אלו, כגחלי אש בוערים בלבבות, וכאבוקות אורה מאירים בנשמות, לחיות חיי אמונה תמימה ופשוטה, אמונה שכל כולה ציפייה אל בורא עולם והתמסרות מוחלטת רק בידיו.

אשתקד הבאנו במדור זה לקט נבחר מגדולי הדורות אשר עודדו את תלמידיהם לשנן תמיד את דברי רש"י אלו, וגם הפעם נביא עוד עובדות מהיכלם של גדולי הדורות, אשר מהם ניקח לעצמינו דרך חיים.

באחת משיחותיו פתח ואמר כ"ק מרן האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זי"ע לפני שומעי לקחו: דעו לכם, שאם אני רוצה לידע אם זיווג פלוני יעלה יפה, או באיזה יום לקבוע זמן החתונה וכדו', יודע אני לעשות חשבון מסוים עם השמות, ואם יעלה כך וכך בגימטריא, יודע אני שהזיווג יעלה יפה, או שזמן החתונה הוא זמן טוב. גם אבי, הרה"ק בעל קדושת ציון מבאבוב זי"ע, וזקני רבי שלמה מבאבוב זי"ע, ולמעלה בקודש, כולם ידעו מהחשבון הזה.

אולם – סיים הרבי ואמר להפתעת השומעים – מעולם לא עלה בדעתי להשתמש בשיטה זו, אפילו כשזה נוגע אלי בזיווגים של צאצאי, כי אחרי שהתורה ציותה 'תמים תהיה עם ה' אלקיך', ורש"י כתב 'התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות', אין עולה בדעתי להשתמש בכך ולחקור אחר העתידות!

ראשית הגז

אחת מעשרים וארבע מתנות כהונה הניתנות לכהנים, היא 'ראשית הגז'. אדם הגוזז את צאנו בכל שנה, אם הוא גוזז לכל הפחות חמש רְחֵלוֹת (כבשות), חייבים לתת מן הצמר לכהן. אף שהתורה אינה קובעת שיעור לנתינה, אבל חכמים קבעו שיעור: אחד משישים מהצמר. הצמר הניתן לכהן הוא חולין גמור ואין בו קדושה כלל, כך שהכהן יכול לעשות בצמר מה שלבו חפץ, ולתתו לכל מי שהוא חפץ.

הנושא היומי בפרשה
שבט לוי בנחלת הארץ • זרוע לחיים והקיבה • תרומה • ראשית הגז

היום נלמד ששבט לוי אינם נוטלים חלק בביזה ובירושת הארץ, בכל סוגי הנחלה שירשו ישראל. השוחט בהמה נותן לכהן זרוע לחיים והקיבה, והגוזז לכל הפחות 5 צאן, נותן לכהן אחד משישים מהצמר. כן יש לתת לכהן תרומה מדגן ויין ושמן, בעל עין יפה - אחד מארבעים, עין רעה - אחד משישים, בינונית - אחד מחמישים.

חלק ונחלה:
הכהנים, וכן כל שאר בני שבט לוי, בין תמימים ובין בעלי מום, לא יקבלו חלק בביזה שיבזזו ישראל מהגוים במלחמות, וכן לא יקבלו נחלה בקרקעות הארץ שיכבשו.

נחלת חמשה ושבעה:
הפסוק מציין שלשבט לוי לא היה נחלה בקרב אחיו, וישנן שתי גירסאות בדרשת חז"ל ב'ספרי' על פסוק זה.

חמשה עמים:
א. גירסת רש"י 'ונחלה לא יהיה לו' – זו נחלת שאר, 'בקרב אחיו' – זו נחלת חמשה. ומפרש רש"י: 'נחלת חמשה' – היא ארץ ישראל, בצד המערבי של הירדן, שהיו בה 5 עמים [חתי, גרגשי, פריזי, חוי, ויבוסי]. בעוד ארץ סיחון ועוג, בצד המזרחי של הירדן, נקראת ארץ שני עמים [כנעני ואמורי]. 'נחלת שאר' – היא ארץ הקיני הקניזי והקדמוני [שיקבלו ישראל לעתיד לבוא].

חמשה שבטים:
ב. גירסת רבי קלונימוס: 'ונחלה לא יהיה לו' – אלו נחלת חמשה, 'בקרב אחיו' אלו נחלת שבעה. והוא מפרש 'נחלת חמשה'- הם חמשה שבטים אשר משה ויהושע חילקו להם נחלה [משה – לבני גד וראובן וחצי מנשה. יהושע – יהודה ואפרים וחצי מנשה]. 'נחלת שבעה' – שבעה השבטים האחרים נטלו נחלתם בעצמם אחרי מות יהושע.

ה' הוא נחלתו:
הסיבה שבני לוי אינם מקבלים נחלה, כי המתנות שנתן להם ה', הם הנחלה שלהם, כפי שהבטיח ה' להם בפרשת קרח (יח, כ). לכן הם יאכלו את קדשי המקדש (ויש גורסים: קדשי קדשים), ואת קדשי הגבול, דהיינו תרומות ומעשרות.

זרוע לחיים והקיבה:
כאשר איש מישראל שוחט שור או שה, עליו לתת לכהן, שלשה מתנות:

א. הזרוע – דהיינו העצם האמצעית והעליונה ברגל (הקדמית של הבהמה, דהיינו היד). החל מהפרק של הארכובה, עד המקום בו הרגל מתחברת עם עצם הכתף שבגוף הבהמה הנקרא בשם 'כף יד'. ב. הלחיים של הבהמה, כולל הלשון. ג. הקיבה.

שכר כפנחס:
מתנת הזרוע – כשכר על מה שלקח פנחס רומח 'בידו'. הלחיים – כשכר על התפילות שהתפלל פנחס בפיו. הקיבה – בשכר מה שדקר את האשה אל קבתה.

כהן פטור:
רק הישראלים חייבים במתנות אלו, אבל כהן השוחט בהמה פטור ממתנות אלו.

שיעור תרומה:
יש להעניק לכהן תרומה מדגן ויין ושמן. אמנם התורה לא קבעה שיעור לנתינה, ומדאורייתא די במשהו, אבל רבותינו נתנו שיעור: עין יפה – אחד מארבעים, עין רעה – אחד משישים, עין בינונית – אחד מחמישים.

חצי סאה לחומר:
חכמים אף מצאו מקור לכך שאפילו העין הרעה ביותר לא יתן פחות מאחד משישים, שנאמר בפסוק שיש לתת שישית של איפה מ'חומר שעורים'. והרי באיפה יש 3 סאה, כך ששישית איפה היא 1/2 סאה. ו'חומר' הוא 'כור', שיש בו 30 סאה, הרי שחצי סאה מתוך שלושים סאה, הוא אחד משישים.

ראשית הגז:
אדם הגוזז את צאנו בכל שנה, אם הוא גוזז לכל הפחות חמש רְחֵלוֹת, עליו לתת את הצמר הראשון לכהן.

אחד משישים:
אף שהתורה אינה קובעת שיעור לנתינה, אבל חכמים קבעו שיעור: אחד משישים מהצמר.

חמש רחלות:
המקור שחמשה רחלות חייבות בראשית הגז: א. שנאמר בשמואל 'וחמש צאן עשויות. ב. לרבי עקיבא – 'ראשית גז' – הרי שתים, 'צאנך' – לשון רבים, הרי עוד שתים, 'תתן לו' – הרי חמש.

עבודה בעמידה:
המתנות הללו ניתנות לכהן, יען כי בו בחר ה' מכל השבטים, על מנת שהוא יעמוד וישרת בשם ה' (מכאן שהעבודה והשירות במקדש היא רק בעמידה), הוא ובניו כל הימים.

המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל

הודעה זו נשלחה עבור
להרשמה לרשימת התפוצה לחץ כאן
להסרה אוטומטית מרשימת התפוצה לחץ כאן

נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים.

קובץ מצורף

_שופטים.pdf