|
|
|
|
|
|
| |
|
יוסיף דעת
סביבותיהם נלחמו בהם?
על הכתוב בפרשתנו (מח, כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי, כותב רש"י: 'כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם, נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן', ע"כ. ותמוה, שלכאורה דרש זה הוא נגד מקרא מפורש (לה, ה) וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, ואיך כתב כאן רש"י שהתכנסו כל סביבותיהם להילחם בהם?!
חידוד בפרשה
עשיו הרשע
מצא בפירוש רש"י בפרשתנו תשובות לשאלות:
א. מה לקח יעקב מאת עשיו הרשע בחכמה?
ב. ומה קנה יעקב מאת עשיו בכסף וזהב?
ג. ומה גנבו שמעון ולוי מאת עשיו הרשע?
ד. ועל מה בא עשיו הרשע לערער?
ה. ומי אמר שעשיו הוא 'רשע ועינו רמה'?
כמונח בקופסא
חיבב את הארץ
בפרשתנו נאמר (נ, כה) וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וגו' וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה. באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה, כותב רש"י, שיוסף חיבב את הארץ כשביקש 'והעליתם את עצמותי', וגם בנות מצאצאיו חיבבו את הארץ. היכן הם דברי רש"י אלו?
|
|---|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
לומדים כותבים
המבחנים שגילו 'איך' ללמוד
קיבלתי השבוע את המכתב ששלחתם עם סיכום הציונים שקיבלתי בכל המבחנים של שנת תשפ"ה, בראשונה אבקש כמובן להודות לכם מקרב לב על המכתב משובב הלב והנפש והמחזק מאד, וכמובן על כל הפעילות של המפעל הגדול, שאותי באופן אישי - ואני מאמין שעוד אלפי יהודים - מחזק ומקשר אל התורה שבכתב.
אבל בעיקר אני רוצה להודות לכם על מכתב זה, כי כשהסתכלתי על כל הציונים, ראיתי ונזכרתי איך שבתחילת השנה כשהצטרפתי למבחנים הייתי מקבל במבחן השבועי תוצאה של 50-60 ומאד נשברתי מזה, איך יכול להיות שאחרי לימוד כל הפרשה אני מקבל כאלו ציונים, אמנם אני אברך-כולל ולא אמור להתרגש יתר על המידה מציונים על מבחן בחומש, אבל נקודת האמת מאד הפריעה לי, ולאט לאט הבנתי שכנראה שלא המבחן הבעיה אלא אני, או יותר נכון הצורה בה אני לומד את הפרשה כל שבוע, תוך כדי העברת הסדרה שניים מקרא. אחרי כמה שבועות - כפי שראיתי כעת במכתב - התחלתי לשנות את דרך הלימוד, ללימוד יומי קבוע, במתינות ובהתבוננות, וגם המבחנים ערכתי כל יום ולא רק בסוף השבוע, ומיותר לציין שב"ה מאז הציונים גבוהים גם ביומי וגם בשבועי, ואני יכול לומר בוודאות שהמבחנים - שהם המחייבים כל יום ללמוד ולהיבחן, שינו לי את כל הגישה לחומש ורש"י, הם לימדו אותי איך לומדים ומבינים. תודה רבה לכם על הכל.
ידידיה מ. סוויד
|
|---|
|
| |
|
שמות הזוכים בהגרלות פרשת וישב
זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות
סיכום יומי - 200 ₪
הבה"ח משה קופמן - ירושלים , בית מתתיהו | הרב שמואל מוזס - ביתר עילית | הבה"ח אריה כהנא - בני ברק , שערי שמועות | הרב שמחה רוטמן - בית שמש | הרב אליהו אדלר - תפרח , ניר דוד | הרב יעקב ממן - אשדוד | הרב נחום אהרן פולק - אשדוד , בעלזא | הרב שלמה פרוש - לוד , שיח יצחק | הבה"ח איתמר ערוסי - פתח תקווה , וולפסון | הרב שניאור זלמן רוטמן - ירושלים , גדולת מרדכי | הרב מאיר סמארט - בית שמש , שיח יצחק | הרב גבריאל שנברגר - ירושלים , בית התלמוד | הרב נפתלי לודמיר - ירושלים , באיאן | הרב יצחק גרוס - ירושלים , מיר | הרב נתנאל זקס - ירושלים , בית התלמוד | הרב משה דינר - בני ברק , בית אברהם | הרב ראובן קלינסקי - ירושלים | הרב יונתן חי טסה - בני ברק , בית א-ל | הבה"ח נחום מרדכי יונגר - אלעד | הרב יהודה רוזנברג - בני ברק , כולל רשב''י | הרב אפריים ויזל - עפולה , ויזניץ | הרב אשר פרמד - בית שמש , עטרת שלמה | הרב נחמן אליעזר - חריש | הרב בן ציון גרינוולד - צפת , אגודת אחים | הרב שמעון בר נתן - ביתר עילית | הבה"ח ברוך ליכטנשטיין - רחובות , שער אליעזר | הרב משה אסף כהן - קרית אונו , סאסוב | הרב אלחנן גרביל - לוד , נשמת אברהם ושרה
מבחן שבועי - 500 ₪
הרב יוסף שלום רביע - ביתר עילית , בני משה | הרב נפתלי גפן - אופקים , זכרון אליהו | הרב רועי בר ששת - נתיבות , חזון יעקב
מבחן הפטרה - סט נ"ך
הרב שלמה זלמן טרבילו - ביתר עילית
מבחן גמרא - ש"ס ובלכתך בדרך
הבה"ח מרדכי חיים נייהוז - ירושלים , פינסק קארלין |
יוסיף דעת - 200 ₪
הרב ישראל לוי - בני ברק , אוהל דוד ושלום | הרב שלמה שמואל אבא שאול - ירושלים , מיר
חידודי תורה - 100 ₪
הבה"ח שלמה יהודה קסלר - בני ברק , תורה בתפארתה | הרב אליהו אברהם - זכרון יעקב , זכרון מיכאל
כמונח בקופסא - 150 ₪
הבה"ח משה מאיר אלון - אלעד , יסודות | הרב חיים גודלבסקי - בני ברק , יודעי תורתך
נבחנים קבועים - 100 ₪
הרב צבי פרוגס - בית שמש | הבה"ח מיכאל בן שמעון - ירושלים | הרב אלעזר קולין - מודיעין עילית
זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים
סיכום יומי - 50 ₪
הבה"ח מנחם מענדיל ראזענגארטען - בני ברק , באבוב | הבה"ח שמעון צדוק - בני ברק , תפארת מרדכי | הבה"ח אברהם פלר - פתח תקווה , מודזיץ | יניק וחכים יהונתן יוסף קלירס - ירושלים , אור ירושלים | הבה"ח שמעון הלל קרויזר - בית שמש , באר מרדכי | יניק וחכים ישראל ארליך - ירושלים | יניק וחכים יוסף ישראלזון - מודיעין עילית , נתיבות התורה | הבה"ח יעקב אהרן וויליג - ירושלים , עטרת שלמה אריה | הבה"ח מרדכי צבי למברגר - בני ברק , אלכסנדר | הבה"ח יעקב בראונשטיין - ירושלים , דרכי יצחק | יניק וחכים יהודה באגד - ירושלים , לויכטר | יניק וחכים ישראל מאיר וסר - ירושלים , חוות דעת | יניק וחכים פנחס שרייבר - ירושלים | הבה"ח משה וולס - בית שמש , באר מרדכי | יניק וחכים מאיר פישביין - בני ברק , שער התורה | הבה"ח שמואל גפנר - בני ברק , אלכסנדר | הבה"ח יצחק יחיאל מושקוביץ - מודיעין עילית , אלכסנדר | הבה"ח חגי שלם - גבעת זאב , ישרש יעקב | יניק וחכים יאיר יהל - בני ברק | יניק וחכים אליהו אנגלרד - מודיעין עילית , דרך הקודש | הבה"ח ראובן ברומברג - ירושלים
מבחן שבועי - 100 ₪
יניק וחכים נתן שנעק - ירושלים , כלל חסידי | הבה"ח שמעון ברגר - בני ברק , חכמת שלמה |
חידוד בפרשה - 50 ₪
יניק וחכים אברהם סאקס - טבריה , היכל הקודש ברסלב
כמונח בקופסא - 50 ₪
הבה"ח לוי יצחק בנמרס , תומכי תמימים חב''ד
נבחנים קבועים - 50 ₪
יניק וחכים יענקי ברלינר - ביתר עילית
|
|---|
|
|
|
| |
|
פרנסת תלמיד חכמים – נס!
וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד (מט, טו)
האותיות מ' וס' רומזים על נס, כדברי חז"ל (שבת קד, א) מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים. וזהו שרמז כאן הכתוב שפרנסתם של לומדי התורה היא בדרך נס, ויט שכמו לסבול – את עול התורה, ויהי למ"ס עובד -פרנסתו תהיה בדרך נס כאותיות מ' וס' שבלוחות.
(בנין דוד)
|
|---|
|
|
|
| |
|
התשובה שהשיבו משמים
יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם וגו' וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד (בראשית מט, יד-טו) יששכר חמור גרם - חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד. ויט שכמו לסבול - עול תורה (רש"י).
|
|---|
|
| |
|
סוד ההתעלות בתורה, סוד הדבקות בתורה, מבואר כאן בפירוש רש"י, לאמר: לימוד התורה צריך להיות מתוך קבלת "עול תורה", גם אם הלימוד כרוך בקשיים, במסירות נפש, בהקרבה, צריך יהודי להתמסר ללימוד התורה כשור לעול וכחמור בעל עצמות הסובל עליו משא כבד.
שנה אחת, עם נעילת חודש תשרי, נענה הרה"ק רבי יעקב יצחק החוזה מלובלין זי"ע, ואמר לתלמידיו: יודע אני מה ביקש כל אחד מכם בתפילתו, ומה ענו לו מן השמים.
אחד התלמידים הרהיב עוז ושאל: מה אני ביקשתי, ומה ענו לי?
אמר לו הרבי: אתה ביקשת שיזמינו לך מן השמים בתחילת השבוע את הכסף הדרוש לך באותו שבוע, כדי שלא יהיו לך טרדות פרנסה המפריעות לך בלימוד התורה. אפילו הוספת ואמרת בתפילתך, שאתה מוכן לוותר על שני זהובים לשבוע, ובלבד שתקבל הכל ביום ראשון, ותוכל ללמוד תורה ולעבוד את ה' ביישוב הדעת.
'אכן, ממש כך התפללתי' – אישר התלמיד. והוסיף ושאל: 'ומה ענו לי משמים?'.
השיב לו הרבי:
'על "נכונותך" לקבל פחות שני זהובים, צחקו בשמים, וכי חסר דבר אצל המלך?! ואילו על טענתך שהטרדות מפריעות לך, השיבו משמים: מניין לך שהקב"ה חפץ בתורה ובתפילה הבאות מתוך מנוחה ושלווה, אולי יש לו יותר נחת רוח מהמאמץ והעמל, כשאתה נושא עול תורה כשור לעול וכחמור למשא, למרות כל הטרדות!
|
|---|
|
| |
|
אפרים ומנשה כראובן ושמעון
בורא עולם הבטיח ליעקב אבינו שאחד מבניו יחלק לשני חלקים. יעקב העניק מתנה זו ליוסף בנו, כך ששני בניו מנשה ואפרים, ייחשבו כשני שבטים ויקבלו חלק נפרד בארץ. ואמנם ארץ ישראל התחלקה 'לגולגלותם', כלומר שכל איש יחיד קיבל לעצמו חלק שווה בארץ [חוץ מבכורות שקיבלו חלק כפול], כך ששבט מרובה באנשים קיבל חלק גדול, ושבט מועט קיבל חלק קטן. לאור זאת, לכאורה אין הבדל אם מנשה ואפרים ייחשבו כשני שבטים או כשבט אחד, כי בכל מקרה יקבלו שטח שווה. אלא הריווח בכך שמנשה ואפרים ייקראו שבטים לעצמם, נוגע לדברים הבאים: א. להטיל להם גורל בנפרד בעת חלוקת הארץ לפי שמות השבטים. ב. שיהיה להם נשיא נפרד. ג. לקבוע להם דגל נפרד בחנייתם במדבר.
|
|---|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
הנושא היומי בפרשה
בקשת יוסף להעביר את יד ימין על מנשה • סירובו של יעקב בגלל שיהושע ייצא מאפרים • ברכת 'ישימך אלוקים' • מתנת העיר שכם והבכורה ליוסף
היום נלמד שיוסף הרים את יד ימין של יעקב מעל ראש אפרים וביקש מיעקב שיניחו על מנשה, אך יעקב מסרב בנימוק שאפרים יגדל יותר ממנשה כשייצא ממנו יהושע בן נון, ויעקב מוסיף עוד ברכה שכל אב בישראל בדורות הבאים יברך את בנו שיהיו כאפרים ומנשה. אחר כך מעניק יעקב ליוסף במתנה את העיר שכם שיקברו אותו שם, וכן את חלק הבכורה שבניו יקבלו שני חלקים בארץ.
הרמת היד:
כשראה יוסף שאביו הניח את יד ימינו על ראש אפרים, היה הדבר רע בעיניו של יוסף, ולכן הוא תמך בידו הימנית של אביו והרים אותה, במטרה להסיר אותה מעל ראש אפרים ולהניח אותה על ראש מנשה.
בעודו מחזיק ביד אביו נענה יוסף ואמר לו: 'לא כן אבי! אלא זה העומד לימינך הוא הבכור, ולכן שים נא ימינך על ראשו!'.
שמש בגבעון:
אבל יעקב סירב ואמר ליוסף: 'ידעתי בני, ידעתי, שמנשה הוא הבכור, ובאמת הוא עתיד להיות לעַם ולִגְדוֹל, כי ייצא ממנו גדעון שהקב"ה יעשה נס על ידו'.
'אולם אפרים אחיו הקטן יגדל יותר ממנו, כי עתיד לצאת ממנו יהושע בן נון שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל.
זאת ועוד, ששמו ושמעו של יהושע שייצא מזרעו, יתמלא ויתפרסם בכל הגוים כאשר יעמיד השמש בגבעון ואת הירח בעמק איילון'.
ישימך אלוקים:
יעקב הוסיף באותו היום עוד ברכות למנשה ואפרים, ואמר ליוסף: 'כל אב הבא לברך את בנו יברך אותם בבניך המבורכים, כשיאמר לבנו: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".
דגלים והנשיאים:
בנוסח זו בו הזכיר יעקב את אפרים לפני מנשה, קבע שלעולם יהיה אפרים קודם למנשה, בין בסדר הדגלים אשר חנו במדבר, שבפרשת הדגלים מוזכר בתורה אפרים לפני מנשה, וכן בקרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח, שאפרים הקריב לפני מנשה.
אלקים יהיה עמכם:
יעקב פונה אל יוסף ואומר לו: 'הנה אנכי עומד למות, אולם גם אחרי מותי יהיה אלוקים עמכם, ובסוף הוא יחזיר אתכם אל ארץ אבותיכם'.
מתנת העיר שכם:
אחרי שהזכיר יעקב את חזרת בני ישראל לארץ אבותיהם, הוא ממשיך ואומר ליוסף בהקשר לכך: 'בגלל שאתה טורח להתעסק בקבורתי, אזי באותה מידה אנהג עמך ונתתי לך במתנה את העיר שכם כדי שתקבר שם, ועיר שכם זו תהיה לך כחלק נוסף בארץ, יותר מחלקם של אחיך'.
חרב וקשת:
'כי את העיר שכם לקחתי מיד חמור האמורי, אחרי ששמעון ולוי הרגו את אנשי שכם, והתכנסו כל האומות כנגדי למלחמה, ואני חגרתי על ירכי כלי מלחמה, חרב וקשת, וניצחתי אותם ולקחתי את העיר הזאת לעצמי, וכעת אני נותן לך אותה במתנה'.
חלק הבכורה:
פירוש נוסף: אין הכוונה לעיר שכם, אלא 'שכם' פירושו 'חֵלֶק', והכוונה על החלק הנוסף שבכור נוטל בירושת אביו, וכך אמר יעקב ליוסף:
'אני נותן לך את זכותו של הבכור לקחת חלק נוסף, כך ששני בניך מנשה ואפרים יקבלו שני חלקים בארץ. כי את חלק הבכורה לקחתי, בחכמתי ובתפילתי, מיד עשיו אחי העושה מעשים מרושעים כדרך הגויים האמוריים [פירוש נוסף: עשיו צד את אביו באמרי פיו].
|
|---|
|
|
|
|
|
| |
|
המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל
|
|---|
|
|
|
|
