|
|
| |
|
הלימוד היומי: פר׳ וארא | יום ה׳ | א' שבט התשפ"ד | פרק ח' פסוק ז' – פסוק י"ח
לרפואת הילד שמואל שניאור בן לאה נייטשא בתושח"י
|
|---|
|
|
|
|
|
| |
|
גם בית ב'לומדות' נחשב לבית...
|
|---|
|
| |
|
נאמר במכת ברד (ט, כ) הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים. נשאלת השאלה, הלא הם הכניסו את הבהמות לבתים בגלל שרצו להציל את ממונם, ומה צריך לכך להיות בכלל הירא את דבר ה'?
רעיון גאוני אמר ראש ישיבת קול תורה הגאון רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל, על פי מה שחידש גאב"ד בריסק הגרי"ז זצ"ל, שההצלה בהכנסת הבהמות לבתים לא היתה הצלה טבעית בגלל שהבתים הם 'מרחבים מוגנים' או מקלטים חסינים מפני פגיעת הברד, אלא שאחרי שה' אמר להכניס לבתים, אזי לא ירד כלל ברד במקום שיש בית.
לפי דבריו ניתן לחדש עוד, שלא היה צורך שיהיה כלל גג סגור ואטום לבית, אלא גם במקרה והיו בגג חלונות או קורות במרחק שלשה טפחים זה מזה, שנחשבים בהלכה כסתומים מדין 'לבוד', או שגם הקירות היו פתוחים לגמרי ונחשבים כסתומים לגמרי מדין 'גוד אסיק', גם הם הצילו את הבהמות ממכת ברד, כי סוף כל סוף על פי גדרי ההלכה הם נחשבים "בית", והרי הקב"ה הבטיח שכל מקום שנקרא בית לא ירד שם ברד.
הנה כי כן, ברור שצריך להיות בכלל 'הירא את דבר ה'', להכניס בהמות לבית כזה החשוף ופרוץ בגג ובקירות, ולהאמין בה' שבית זה נחשב על פי התורה כבית ושם לא ירד ברד!...
|
|---|
|
|
|
| |
|
וּבָאוּ וגו' וּבְתַנּוּרֶיךָ (ז, כח),
לכלבים נותנים בשר טריפה - שכר שלא חרצו לשונם. ומדוע הצפרדעים שנכנסו לתנור לא קיבלו לשכר? יען כי יותר קל להיכנס לאש מלסגור את הפה...
(רבי דוד מטאלנא)
|
|---|
|
|
|
| |
|
אין מקום בלב לשני פחדים
הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' (שמות ט, כ)
|
|---|
|
| |
|
נוהג היה הרה''ק רבי שלמה מזוועהיל זי''ע ללכת לשריד בית מקדשנו מדי יום ביומו, לעתים פעמיים ביום. כך בימי חול כמו בימי שבת ומועד. גם בעתות של סכנה בימי הפרעות והפוגרומים, כאשר היתה סכנת נפשות ממש לעבור בשוקי הערבים בעיר העתיקה, המשיך במנהג ללא מורא וחת, כשהוא לבדו חוצה דרכו בין הערבים.
באחד הימים המתוחים בירושלים כאשר הערבים ביצעו פרעות, והרבי התכוון ללכת לבדו דרך שער שכם, שאל אותו ר' יוסף וולטוך ז"ל: כיצד אין הרבי מפחד ללכת יחידי בין הערבים?
ענה הרבי: דע, אין מקום לשני פחדים, מי שיש לו מורא שמים אין לו מורא בשר ודם!
|
|---|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
הנושא היומי בפרשה
הצפרדעים מתים; מכת כינים; התראת מכות ערוב
|
|---|
|
| |
|
הצפרדעים מתים
הפסוק ממשיך בתשובת משה אל פרעה: כדבריך כן יהיה הצפרדעים יסורו וישארו רק ביאור.
עוד באותו היום צעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים שיסורו מחר, ואכן למחרת היום מתו כל הצפרדעים, והמצריים גיבבו מהם חמרים-חמרים ערימות ותבאש האש.
כפי שדיבר ה' מראש למשה, הרי כשראה פרעה כי היתה הרווחה התעלם מהבטחתו לשלח את ישראל ושב להכביד את לבו.
מכת כינים
אי לכך, אומר ה' למשה שיאמר לאהרן [אבל משה עצמו לא הכה את העפר, כיון שהעפר הגין עליו כשטמן בו את המצרי], לנטות את המטה ולהכות בעפר מצרים להביא את מכת כינים. ואכן אהרן עושה כן, ותהי הכינם – רחישת הכינים באדם ובבהמה, כל עפר מצרים הפך לכינים.
כשמנסים החרטומים לעשות כן בלטיהם [מעשה שדים] הם נוחלים כשלון מאחר ואין השד שולט בפחות משעורה, לאור זאת נאלצו להודות: 'אצבע אלקים היא' מכה זו היא מה' ולא על ידי כישוף.
אולם, כפי שהודיע ה' מראש, פרעה נשאר בשלו ועדיין חזק לבו לבלתי לשלחם.
התראת מכת ערוב
בעקבות המשך סירובו של פרעה, נשלח משה שוב אל פרעה בבוקר בצאתו המימה, ומוסר לו את אזהרת ה' לשלח את ישראל לעובדו, ואם לאו, הנני משליח מגרה ומשסה בך את הערוב כל מיני חיות בערבוביא.
ואולם, מוסיף משה בשם ה', והפליתי והבדלתי ביום ההוא את ארץ גושן, ששם נמצא עמי, לבלתי היות שם הערוב. למען תדע כי אני ה' - אע"פ ששכינתי בשמים גזירתי מתקיימת - בקרב הארץ.
[רש"י מציין כאן טעם לחלק מהמכות, כטכסיסי מלחמה לכבוש עיר, בתחילה מקלקלים המעיינות – מכת דם. אחר כך תוקעים ומרעישים – צפרדע. וכו'].
|
|---|
|
|
|
|
|
| |
|
המפעל העולמי 'תורה שבכתב' - נוסד במטרה לעודד לימוד וידיעת התורה הק' עם פירוש רש"י למען עידוד הלימוד והשינון, שולחים אנו מדי יום את הניוזלטר היומי עם סיכום מתומצת על הפרשה היומית, שיעורים במגוון שפות, קבצי לימוד, מבחנים, יהלום יומי ועוד. כמו"כ, אנו מפעילים מערך ענק של שיעורים יומיים, מבחני סיכום יומיים ושבועיים, ועוד פעילויות רבות, בקו התוכן שלנו 02-5002018, או בפלטפורמות נדרים פלוס.
♦
השירות הינו חינמי ונועד כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולכן נשמח אם תעבירו את הניוזלטר לכל דורש, אם כי כל הזכויות החומרים המובאים בו הינם שמורים למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ואין לעשות בהם כל שימוש
♦
להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת הניוזלטר היומי לחץ >כאן< או שלח לנו מייל חוזר
♦
להערות והארות, הצעות ייעול או שאלות ניתן ליצור קשר בדוא"ל torah@torahb.co.il
♦
אם קיבלתם את המייל בטעות ואינכם חפצים לקבלו שוב, אנו מתנצלים מראש ונבקשכם ללחוץ על 'הסר' בסוף המייל
|
|---|
|
|
|
|
