|
א. מכת ארבה
לאחר מכות ברד שוב מזהיר משה את פרעה שישחרר את ישראל, ואם לאו - יבוא עליו מכת ארבה. כשעבדיו מבקשים ממנו להיכנע, הוא מתפשר ולשלוח רק את הגברים בלי הטף, אך משה דוחה זאת. הארבה אכן מופיע ומחסל כל ירק, עד שפרעה מתוודה שחטא ומבקש שיתפללו להסיר את המכה.
ב. מכת חושך
כשפרעה מתמיד בסירובו, מכת חושך יורדת עלי מצרים, שלשה ימים בלי יכולת לראות כלל, ושלשה ימים נוספים גם בלי יכול לזוז כלל.
ג. גירוש מבית פרעה
פרעה מעלה הצעה חדשה, לשלח את היהודים בלי הבהמות. גם לכך מסרב משה ופרעה מגרשו מביתו. שם בבית פרעה מדבר ה' עם משה ומבשר לו על מכת בכורות. ומוסר לו את מצות שאילת כלי כסף וזהב ממצרים. לאחר מכן מתרה משה בפרעה על מכת בכורות ועוזב את ביתו בחרי אף.
ד. מצות קידוש החודש
בראש חודש ניסן מראה ה' למשה את מראה הירח ומצוה לו על מצות קידוש ראש חודש, והמצוה שחודש ניסן יהיה הראשון למנין החודשים.
ה. הכנות לקרבן פסח
ביום י' בניסן, ארבע ימים לפני פסח יש להכין את קרבן הפסח ולבקרו ממום, בזכות מצות הביקור, ומצות מילה, יגאלו ממצרים. במסגרת ההיערכות להקרבת הפסח, יש להירשם מראש כמנוי על הכבש, כל משפחה בנפרד בהתאם למספר האנשים.
ו. הלכות קרבן הפסח
בקרבן פסח נאמרו כמה וכמה הלכות ביניהם: א.] אין לבשלו במשקה. ב.] יש לצלותו בשלמות ג.] לאוכלו עם מצה ומרורים. ד.] לאוכלו חגורי מותניים ומקל ביד, בחפזון. ה.] גוי או מומר או גר תושב או ערל לא יאכלו בו. ו.] לאוכלו בחבורה אחת. ז.] אין לשבור עצם ממנו.
ז. דם על המזוזות
כדי שהקב"ה ידלג על בתי ישראל ולא יהרוג בכוריהם, עליהם לטבול אזוב בדם הפסח ולתת על המזוזות והמשקוף. כן נאסרו לצאת החוצה עקב סכמת מזיקים שאין מבחינים בין צדיק לרשע.
ח. אכילת מצה ואיסור חמץ ודיני החג
במשך שבעת ימי הפסח יש מצוה לאכול מצה, שאר הימים רשות וליל ראשון חובה. בשבעת הימים אסור לאכול חמץ או שאור אפילו בתערובת. והעונש הוא כרת. יום ראשון ואחרון של פסח הם חג האסור במלאכה, זולת מלאכת אוכל נפש.
ט. מכת בכורות ויציאת מצרים
בחצות ליל הפסח ה' מכה וממית את כל הבכורות, לרבות הגדול שבבית, או בכורי שאר אומות במצרים, וכן בכורי הבהמות. לקול הצעקה הגדולה מצרים פרעה קורא ליהודים לצאת ממצרים. בבוקר ט"ו בניסן יוצאים היהודים ממצרים, על שכמם שיירי מצה ומרור, ועמם בצק שלא החמיץ, את הבצק אפו אחר כך לעוגות מצות
י. קדושת הבכורות
בפרשה מצטווים ישראל לקדש בכור אדם לפדותו, ולהקריב בכור בהמה לה', ולפדות בשה פטר חמור.
יא. זכירת יציאת מצרים
והגדת לבנך מצוה נוספת בפרשה: לזכור כל יום את יציאת מצרים, ולספר על יציאת מצרים לארבעה בנים שכנגדם דברה תורה.
יב. מצות תפילין
בני ישראל מצטווים להניח תפילין על היד והראש, בהם כתובים פרשיות של יציאת מצרים, כדי לזכור תמיד את יציאת מצרים
| 
