|
ולא יסף:
את עשרת הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהל ישראל בהר, מתוך אש וענן וערפל, בקול גדול אשר 'לא יסף'. רש"י מביא שני פירושים על 'ולא יסף':
א. בלי הפסק באמצע - שלא כמו בשר ודם שאינו יכול לדבר כל דבריו בנשימה אחת וצריך להפסיק באמצע דבריו לנשום, הרי קול ה' נשמע בקול אחד בלי הפסק, (ומאחר שלא נפסק, גם לא היה צריך להתחיל ולהוסיף דיבור חדש).
ב. קול ה' לא הוסיף עוד להיראות עוד בפומבי.
כמו כן, כתב ה' את עשרת הדברים על לוחות אבנים, ונתנם אל משה.
למה נמות:
מתאר משה בפני ישראל את אשר אירע בקבלת התורה: כאשר שמעתם את הקול מתוך החושך, כשההר בוער באש, התקרבו אלי כל ראשי השבטים והזקנים ואמרו לי: 'הן ה' הראה לנו את כבודו וגדלו, ושמענו את קולו מתוך האש'.
המשיכו ראשי העדה והזקנים ואמרו: אמנם היום הזה ראינו כי האלקים יכול לדבר עם האדם והוא ישאר חי, אבל בכל זאת, מי עוד כל בשר אשר שמע קול אלקים מדבר מתוך האש ונשאר חי, ומעתה אנו חוששים ושואלים, למה נמות כאשר תשרוף אותנו האש הגדולה הזאת, הרי אם נמשיך לשמוע עוד את קול ה' – נמות!
התשתם כוחי:
לכן, ביקשו זקני ישראל אל משה: אתה תקרב אל ה' ותשמע את אשר יאמר ה', ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה', ושמענו ועשינו.
בפסוק נאמר 'ואת תדבר', לשון נקבה, כי כך אמר להם משה: בבקשה זו התשתם את כוחי כמו נקבה! כי גרמתם לי צער ורפיון ידיים בראותי שאינכם להוטים וחרדים להתקרב אל ה' מאהבה. וכי לא היה יותר יפה לכם ללמוד מפי הגבורה, ולא ממני?!
היטיבו אשר דברו:
כשמוע ה' את דבריכם אלי, אמר ה' לי: שמעתי את דברי העם, ובאמת הם דברו דברים טובים והגונים. הלוואי וכל הימים יהיה לבבם כמו עכשיו מלא ביראה ופחד מפני, לשמור את מצותי למען ייטב להם ולבניהם לעולם.
עמוד עמדי:
עוד אמר ה' למשה לאחר מתן תורה: אמור לבני ישראל שישובו לאהליהם, ואילו אתה משה הישאר לעמוד כאן עמדי, ואדבר אליך את כל המצוות והחוקים והמשפטים שתלמד את ישראל, ויעשו אותם בארץ שאני נותן להם.
למען ייטב לכם:
אודות כך מזהיר משה כעת את ישראל: עליכם לשמור לעשות את כל אשר צוה ה' אלקיכם, לא תסורו מכך ימין או שמאל, אלא תלכו בכל הדרך שציוה אתכם. ובזכות זה ייטב לכם ותאריכו ימים בארץ זבת חלב ודבש אשר תירשו, ועל ידי קיום המצוות תזכו ליראה את ה', לשמור חוקיו ומצוותיו, אתם ובניכם ובני בניכם כל ימי חייהם.
| 
